אחזקת דרכים בין-עירוניות

תחבורה

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
ביולי 2012 פרסמה החברה הלאומית לדרכים, באמצעות מע”ץ (מחלקת עבודות ציבוריות), מכרז אחזקה לעבודות אחזקה שוטפות במרחבים צפון, מרכז ודרום. בכך מבקשת החברה הלאומית לדרכים לייעל את העבודה מול קבלני אחזקת הכבישים, ולרכז את עבודת החברה מול שלושה קבלני אחזקה ראשיים אשר ירכזו וינהלו את עבודות האחזקה של כבישי ישראל ויפקחו עליהן.    
חברת מע”ץ ההיסטורית הוקמה בשנת 1921 על ידי הבריטים. עם קום המדינה הפכה מע”ץ ליחידת סמך במשרד התחבורה. בשנת 2004 שינתה החברה את שמה ל”החברה הלאומית לדרכים בישראל”, ובנובמבר 2012 שינתה שוב את שמה ומעתה היא נקראת “נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה”. על פי אתר האינטרנט של החברה, שינוי השם נדרש בעקבות הוספת משימות ותחומי התמחות חדשים לאחריות החברה הממשלתית.

תפיסת ההפעלה של החברה מתבססת על “צמצום כוח האדם הארגוני ושימוש נרחב במיקור חוץ. שינוי זה איפשר את הרחבת סמכויותיה של החברה החדשה, הטלת משימות לאומיות נוספות, כמו הקמת מסילות רכבת וביצוע תוכניות עבודה רב שנתיות, המאופיינות בפרויקטי ענק, בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים”.

נתיבי ישראל עוסקת באחזקה ובפיתוח של רשת הכבישים הבין-עירונית בישראל ובפיתוח מסילות רכבת. היא מפקחת על התנועה בכ-6,000 ק”מ של כבישים וב-1,200 גשרים ומנהרות ומטפלת באופן שוטף בהם ובעשרות אלפי תמרורים, שלטים ונקודות מאור. השווי הכלכלי של תשתיות התחבורה שבאחריות החברה מוערך בכשבעים מיליארד ש”ח. כ-1.4 מיליארד ש”ח בשנה מושקעים באחזקת כבישים בין-עירוניים.

מיקור חוץ בדרך של מכרז.

מוצע כי מלאכת התיאום והפיקוח על ביצוע העבודות תינתן בידי החברות הקבלניות שיזכו במכרז, וחברת נתיבי ישראל תפקח על החברות הקבלניות עצמן.
המועד האחרון להגשת המכרז נדחה ל-15 באוקטובר 2012. בתוך כך הודיעה חברת נתיבי ישראל כי יותר מעשר חברות קבלניות עומדות בתנאי הסף של המכרז, וכי לא תאפשר לקבוצת חברות לגשת למכרז יחד כקבלן ראשי אלא אם כן הן שותפות כדין. לא נמצא פרסום על החברות הזוכות.

יתרונות

  1. הוצאת עבודות האחזקה והתפעול למיקור חוץ לשלוש חברות קבלניות, שכל אחת מהן תופקד על מרחב משלה, תקל את מלאכת הפיקוח של חברת נתיבי ישראל.
  2. ריכוז האחריות לביצוע מכלול עבודות האחזקה במרחב בידי קבלן אחד יקל את מלאכת התיאום

בין הקבלנים השונים הפועלים באותו מרחב.

חסרונות

  1. יש חשש שהחברות הקבלניות הגדולות תתחזקנה על חשבון הקבלנים הקטנים.
  2. חשש שהקבלנים הקטנים, שאין להם סיכוי לזכות במכרז כי אינם עומדים בדרישות הסף שלו, הם שיבצעו את העבודה בפועל עבור החברות הגדולות שיזכו במכרז, בעוד עיקר הרווחים יזרמו לכיסיהן של החברות שזכו במכרז.
  3. חשש לריכוזיות יתר בתחום אחזקת הכבישים.
  4. מסירת חלק מסמכויות הפיקוח על עבודות האחזקה מידי חברת נתיבי ישראל לידי החברות הקבלניות שזכו במכרז מטילה בספק את יעילות הפיקוח ואת אמינותו.
  5. פגיעה ביכולתה המקצועית של חברת נתיבי ישראל בטווח הארוך ויצירת תלות במספר מצומצם של חברות קבלניות.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top