בוררות חובה

משפט

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
מערכת המשפט בישראל כורעת תחת העומס. דוח משנת 2012 קובע שמספר השופטים בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה נמוך ביותר מחצי מהכמות הממוצעת של השופטים במדינות אירופה, בעוד שמספר התיקים האזרחיים לנפש שנפתחים מידי שנה בישראל הוא כמעט כפול מהממוצע במדינות אירופה.

מצב דברים זה גורם להתמשכות ניכרת של ההליכים בבתי המשפט, שהינה בעלת השלכות חברתיות ומשפטיות קשות: רתיעה גוברת מפנייה לבתי-משפט הפוגעת בזכות לנגישות אפקטיבית לערכאות שיפוטיות; הטלת עלויות כבדות על מתדיינים; ויצירת אי-ודאות משפטית המעודדת התנהגות אופורטוניסטית וזלזול בשלטון החוק. כל אלו מובילים לשחיקת אמון הציבור במערכת המשפט ולפגיעה ביכולתה של מערכת המשפט לפעול באופן תקין.

הגידול שחל במספר השופטים בשנים האחרונות אינו עונה על הביקוש הגובר לשירותים משפטיים ואינו מספיק להתגבר על הפיגורים שנוצרו במערכת לאורך השנים. בנוסף, ננקטו במשך הזמן צעדים שונים להקלת העומס בבתי המשפט, ובכללן ארגון מחדש של חלוקת הסמכויות בין הערכאות ועידוד מתדיינים להשתמש במנגנונים חלופיים של גישור ובוררות.

ביולי 2011 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק בתי המשפט שעניינה קביעת בוררות חובה במערכת בתי המשפט בישראל. מטרת ההצעה שנקבעה כהוראת שעה לחמש שנים היתה, בין השאר, לסייע בחיסול הפיגורים שנוצרו לאורך השנים. לפי ההצעה, נשיא בית משפט השלום או סגנו יהיו רשאים להעביר תיק אזרחי שהוגש לבית משפט השלום (עד סך של 2.5 מיליון ש”ח) להליך בוררות שיתנהל בפני עורך דין פרטי שמוּנה לשמש בורר, ללא צורך בהסכמת הצדדים. הדיון בבוררות יתקיים לפי הדין המהותי ודיני הראיות, אולם הבורר לא יהיה קשור בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט, אלא אם כן קבעו הצדדים או בית המשפט אחרת. הֶסדר זה אמור לעמוד בתוקפו במשך חמש שנים, מתוך ציפייה שבפרק הזמן הזה תושג המטרה שלשמה נועד. לפי ההצעה, אדם יהיה כשיר לשמש בתפקיד בורר אם הוא שופט בדימוס או עורך דין בעל ותק של שבע שנים לפחות, ובלבד שלא הורשע בעברה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד.

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, כינתה את המהלך “הפרטה של מערכת השיפוט בישראל”. גם השופטת בדימוס דליה דורנר, המכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה לזכויות האזרח מתחו ביקורת על המהלך. הצעת החוק נדונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט בתחילת ספטמבר 2012, לקראת הגשתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. במסגרת הדיון הקריאה נציגת בתי המשפט חוות דעת חריגה של נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, שהתנגד נמרצות להצעת החוק. במהלך הישיבה הועלו ונדונו הצעות חלופיות, ובתום הדיון נקבעה ישיבת המשך. בשל ההתנגדויות ובשל הקדמת הבחירות לכנסת, הצעת החוק לא קודמה.

באפריל 2013 יזם ח”כ יריב לוין הצעת חוק שתעביר לבוררות חובה תובענות בשל נזקים לנכס עקב ליקויים בבנייה ותובענות בשל נזק שנגרם לרכוש בגין תאונת דרכים.

לפי ההצעה, אדם יהיה כשיר לשמש בורר בבוררות חובה אם הוא שופט בדימוס או עורך דין בעל ותק של שבע שנים לפחות, ובתנאי שלא הורשע בעברה שחומרתה או נסיבותיה מונעות אותו מלכהן בתפקיד זה. ואולם מודל זה אינו חף מכשלים. למשל, ההנחיה מבהירה כי מחסור בכוח אדם הוא שיקול לגיטימי להפרטת שירות משפטי מסוים. בדרך זו “הפרטה במחדל”, כלומר צמצום משאבים ציבוריים לשירות מסוים, הופכת להיות נימוק להפרטה אקטיבית.

לפי הצעת החוק, הפיקוח על עבודת הבוררים (ובכלל זה על כשירותם ועל ניגודי עניינים אפשריים) יהיה בידי “ועדה מייעצת” שתכלול יושב ראש – שופט שימנה נשיא בית המשפט העליון, משפטן בכיר בשירות המדינה שימנה שר המשפטים, עורך דין שימונה בהמלצת לשכת עורכי הדין, נציג של ארגון המעניק סיוע משפטי ללא תמורה, וממונה על האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.

כאמור, הצעת החוק הממשלתית נתקלה בהתנגדויות רבות ובסופו של דבר, לא קודמה. בפברואר 2014 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – בוררות חובה בתובענה כספית), התשע”ג-2013 של ח”כ יריב לוין, אף שבאוגוסט 2013 החליטה הממשלה להתנגד להצעה. בסופו של דבר, ההצעה הוקפאה.

יתרונות

הקלה של העומס הכבד במערכת בתי המשפט, המביא לעינוי דין של המתדיינים הפוגע בזכותם להליך הוגן.

חסרונות

  1. סמכות השיפוט היא פונקציה שלטונית מובהקת וחלק בלתי נפרד ממהותו של מוסד המדינה, ואין להעבירה או להאצילה לגורמים פרטיים. במובן זה דומה סמכות השיפוט לסמכות הפעלת הכוח ושלילת החירות, אשר לגביהן כבר אמר בית המשפט העליון את דברו בבג”ץ בעניין בתי הסוהר. למנגנון המוצע אין תקדים בשום מדינה אחרת בעולם.
  2. מדובר בכפייה של מוסד הבוררות, אשר במהותו מבוסס על הסכמה חופשית של הצדדים לדיון. בכך גם נמנעת מהצדדים לדיון זכות הגישה לערכאות ולדיון המחייב הליך הוגן, פומביות ומניעת שרירות. בזכויות דיוניות אלו יש כדי להבטיח גם שמירה על זכויות מהותיות. הניסיון בעולם מלמד שמנגנוני בוררות חובה מקנים יתרון ל”שחקנים חוזרים” (התאגידים והמעסיקים) על פני “השחקנים המזדמנים” (העובדים והצרכנים) ומאפשרים להם לנצל לרעה “הסכמה” של צד חלש יותר.
  3. אף שמדובר בהפרטה של סמכות שיפוט בתחום האזרחי ולא הפלילי, אין להתעלם מכך שגם בתחום האזרחי ניתן להטיל סנקציות חמורות, כספיות ואחרות; ניתן לעשות שימוש במונופול המדינתי על כוח (בהפעלת סמכות ההוצאה לפועל); ועומדים לרשות השופט מנגנוני כפייה רבים (זימון עדים, הערכת מהימנות, הוצאת צווים, פסיקת הוצאות…). בנוסף, התחום האזרחי עוסק לא אחת בזכויות אדם (כגון שוויון, כבוד האדם, חופש הביטוי), סוגיות שמן הראוי שבית משפט יידרש אליהם ולא עורך דין פרטי.
  4. כללים העוסקים בדרכי המינוי של השופטים ובמגבלות המוטלות עליהם מבטיחים כי השופטים היושבים בדין יהיו בלתי תלויים וכי שיקול דעתם יהיה ענייני. כמו כן השופטים כפופים למערכת של כללי אתיקה ומינהל ציבורי ונתונים לפיקוחם של הנהלת בתי המשפט ונציב תלונות הציבור על שופטים. גם אם יוכפפו הבוררים לחלק מכללים אלו, אין בכך כדי לרפא את הפגם הטמון בהיותם עורכי דין פרטיים בעלי שיקולים חיצוניים למערכת השיפוט הציבורית, ואשר אינם נהנים מאמון דומה לזה ששופטים נהנים ממנו. מדובר בויתור על הערובות החיוניות מפני התערבותם של שיקולים זרים.
  5. הפרטת השיפוט פוגעת בזכות היסוד הבסיסית של הגישה לערכאות, ועלולה לגרום להגדלת הפערים החברתיים ולהפליה בין המתדיינים על בסיס חברתי-כלכלי. מאחר שההסדר מוגבל לבתי משפט השלום, שבהם מתנהלים תיקים בסכומים נמוכים יחסית (עד 2.5 מיליון ש”ח), יש בו כדי לפגוע פחות בבעלי אמצעים וגופים מבוססים המנהלים תביעות בהיקפים גדולים יותר שתיקיהם מטופלים בבתי המשפט המחוזיים, שעליהם הסדר הבוררות אינו חל.
  6. הצעת החוק נוסחה, עברה בקריאה ראשונה והדיונים בה בוועדת החוקה, חוק ומשפט החלו מבלי שעמדה מאחוריה הערכה תקציבית (בייחוד לנוכח השכר הגבוה של הבוררים) והשוואה בינה לבין חלופות כדוגמת מינוי שופטים נוספים. החשש הסביר שהצעת החוק עשויה דווקא להגדיל את מספר ההתדיינויות בבתי המשפט (למשל, בשל הצורך בקבלת אישור בית המשפט לפסק הבוררות או בשל ערעורים על פסקי הבוררות) מעלה אף הוא ספק באשר ליעילות הצעת החוק בפתרון העומס על בתי המשפט.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top