בחינה מחדש של שירותי רפואה פרטיים

בריאות

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
דוח מבקר המדינה לשנת 2012 כלל בחינה מקיפה של שירותי רפואה פרטיים (שר"פ), לרבות אלו המשולבים במערכת הציבורית. אלו מסקנותיו הבולטות:

1. שיעור המימון הציבורי מסך ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD, והוא מצוי במגמת ירידה מתמשכת.

2. יש עירוב של רפואה פרטית ורפואה ציבורית בלא שהתקיימו הליכים של בדיקה, הערכה וקביעת מדיניות ובלא שננקטו הליכים של אסדרה.

3. שלא כבמערכת הציבורית, החלטות שמקבל רופא פרטי בנוגע למטופליו עלולות להיות נגועות בניגוד עניינים, שכן הוא מקבל שכר תמורת הייעוץ, ואם יבצע את הניתוח יקבל שכר גם תמורתו. אף על פי כן החלטות אלו מתקבלות בלא בקרה של עמיתים בתחום.

4. מנהלי מחלקות, מנהלי יחידות ורופאים בכירים בבתי חולים ממשלתיים וממשלתיים-עירוניים הפחיתו את שיעורי משרתם לצורך עבודה בפרקטיקה פרטית, באופן שעלול להשפיע על רמת הרפואה בבתי החולים הציבוריים ועל ההוראה הקלינית.

5. משרד הבריאות אינו בודק אם בתי החולים האמורים עומדים במגבלות שקבעו לעצמם בתחום השר"פ.

6. משרד הבריאות הוא הרגולטור הטבעי למערכת הבריאות בישראל, אך בהיותו גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים, קיים ספק ביכולתו למלא את תפקיד הפיקוח כנדרש.

7. עמיתים רבים רוכשים ביטוחי בריאות בחברות ביטוח מסחריות פרטיות נוסף על תוכניות השב"ן (שירותי בריאות נוספים) שמציעות קופות החולים, ובין הביטוחים האלה יש חפיפה היוצרת מצב של כפל ביטוח שמגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות בלא שיהיה שיפור בבריאותו של המבוטח.

בעקבות הביקורת, בין השאר בדוח זה, הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן על הקמת "ועדה מייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית". הוועדה תדון בין השאר באפשרות להכניס שר"פ לכל בתי החולים הציבוריים, בגידול המאמיר בביטוחי הבריאות ובהפיכת בתי החולים הממשלתיים לתאגידים עצמאיים. מלבד גרמן עצמה חברים בוועדה פרופ' לאה אחדות, פרופ' גבי בן-נון, משה בר סימנטוב, ד"ר שולי ברמלי-גרינברג, פרופ' קובי גלזר, פרופ' רוני גמזו, ד"ר עזיז דראושה, עו"ד לאה ופנר, ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, עו"ד עדי ניב יגודה, פנינה קורן, פרופ' יוג'ין קנדל ומרַכּז הוועדה דורון קמפלר. במרץ 2013 (ושוב במאי 2013) יזמו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואחמד טיבי הצעת חוק שמטרתה לאסור אספקת שירותי בריאות פרטיים בבתי חולים ממשלתיים. הצעת החוק נפלה בקריאה טרומית.

בד בבד גילה תחקיר עיתונאי כי שני בתי החולים הגדולים במרכז הארץ, שיבא ואיכילוב, התקשרו עם חברות ביטוח בריאוּת, והם מציעים ללקוחותיהן מסלול מקוצר ביותר לבדיקות אבחנתיות בבתי החולים. זאת, בניגוד לאיסור שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על בתי חולים ממשלתיים להציע באופן פרטי שירותים הנכללים בסל הבריאות. על פי התחקיר, כְּתב השירות של חברות הביטוח מציע ללקוחותיהן הליך של בדיקה בתוך ארבעה ימי עבודה מרגע הפנייה הראשונית, לעומת כמה שבועות בהליך רגיל בבית חולים ציבורי. זאת ועוד, חברות הביטוח מבהירות כי את התהליך ילווה רופא בדרגת סגן מנהל מחלקה, שיתפקד כרופא אישי. לדברי פרופ' דני פילק, המצוטט בכתבה, אין הבדל בין השירות המוצע בבתי חולים אלה ובין השר"פ המוצע בבתי החולים בירושלים.

הפרטת המימון של שירותי רפואה.

משרד הבריאות.
הוועדה פרסמה את המלצותיה ב-25 ביוני 2014. ככל שהדברים נוגעים במימון מערכת הבריאות, אפשר לחלק את המלצותיה לארבעה ראשים:

1. שר"פ ושב"ן: הוועדה החליטה, ברוב של תשעה נגד ארבעה, שלא להכניס שירותי רפואה פרטיים לבתי החולים הציבוריים. החלטה זו התאפשרה על רקע התחייבות משרד האוצר להזרים כמיליארד ש"ח למערכת הרפואה הציבורית כדי לאפשר קיצור תורים בחדרי המיון ובחדרי הניתוח. 

2. ביטוחים משלימים ורפואה פרטית: נדחתה הצעה, אשר נדונה בוועדה, למיסוי הביטוחים המשלימים. במקביל, בתי החולים הפרטיים, כדוגמת אסותא, ימשיכו לפעול במתכונת שנהגה עד כה. עם זאת, ייקבעו שלושה רבדים ביטוחיים משלימים שלא יהיה בהם סבסוד צולב, כדי להפסיק את כפל הביטוחים שקיים בחיבור בין קופות החולים לחברות הביטוח הפרטיות. שלושת הרבדים הם: (1) ניתוחים וייעוץ אגב ניתוח וחוות דעת שנייה; (2) תרופות, היריון, שיניים, התפתחות הילד והעמקת שירותי סל; (3) כל השאר. הוועדה קבעה שייווצרו תנאים אחידים לכל קופות החולים באשר לרכיב (1). רכיבים (2) ו-(3) יפוקחו על ידי ועדה ייעודית ("פיקוח שב"ן") שימנה משרד הבריאות.

3. קופות החולים ייקנסו על אספקת שירותים וייעוצים פרטיים הניתנים במערכת הציבורית.

4. תיירות מרפא: אישור המשך ההפעלה של תיירות המרפא, אולם תוך הכבדת המיסוי והעמדתו על 15%, ומתן אפשרות לקנוס ספקי תיירות מרפא (בעיקר אסותא) שיעברו את המכסות שייקבעו.

הקדמת הבחירות לכנסת "טרפה את הקלפים" ולא אפשרה את העברתן של מסקנות הדוח בחקיקה. סגן שר הבריאות הנכנס, יעקב ליצמן, הביע התנגדות למסקנות ועדת גרמן, ובמאי 2015 ביטל את הקמתה של רשות בתי החולים הממשלתיים שהוקמה בעקבות מסקנות הדוח.

בהצעת חוק ההסדרים שאישרה הממשלה באוגוסט 2015 מופיעים צעדים שונים לאסדרה של תחום ביטוחי הבריאות הפרטיים, שנועדו לבלום את הגידול בהוצאות הפרטית על בריאות ולחזק את המערכת הציבורית. הצעדים המוצעים, שהינם אגרסיביים פחות ממה שהציעה ועדת גרמן, כוללים, בין השאר, איסור על התקשרות ישירה בין חולה לרופא, וחיוב הרופא לעבוד רק בהסדר מול הביטוחים המשלימים של הקופות או מול חברות הביטוח. כן מוצע לאסור על מתן קדימות בתור לקבלת טיפול במכשיר רפואי מיוחד לבעלי ביטוח בריאות פרטי. הצעדים השונים אושרו במסגרת חוק ההסדרים בנובמבר 2015, מלבד הסעיף שמונע מרופא לקבל מטופל באופן פרטי במשך חצי שנה מהיום שבו טיפל בו במרכז רפואי ציבורי, שפוצל מהחוק ויידון בנפרד בועדת הבריאות של הכנסת. ארגוני הרופאים הודיעו שיאבקו ברפורמות.

בפברואר 2016 החליט המנכ"ל החדש של בית חולים הדסה לבטל את השר"פ המתבצע בבית החולים בשעות הבוקר (בשנת 2014 בוצעו יותר מ-90% מניתוחי השר"פ בשעות הבוקר וב-2015 – כ-70%). צעד זה כבר הופיע בהסכם ההבראה של בית החולים משנת 2014 אך לא מומש בשל התנגדות פנימית בבית החולים. מסתמן שגם בית חולים שערי צדק יאמץ את הגישה החדשה.

במאי 2016 פורסם כי הממשלה בוחנת מתווה שלפיו יועברו לקופות ולבתי החולים 880 מיליון שקל בשנה כדי לקצר את התורים בהם וכדי להגדיל את כמות הניתוחים המבוצעים בבתי החולים הציבוריים. בנוסף, המדינה מתכננת להעלות את תשלום ההשתתפות העצמית של הציבור בניתוחים פרטיים ולחייב את קופות החולים לקצץ באופן דרמטי את היקף הניתוחים הפרטיים שמבוצעים במסגרת הביטוח המשלים שלהן, ובהתאם להפחתה — להוזיל את מחירי הביטוח המשלים. עם זאת, לא נקבע במתווה יעד מספרי ברור של אורך התור הרצוי במערכת הציבורית. המתווה המוצע כולל גם כניסה לתוקף של החוק שמטיל חובת צינון של חצי שנה על רופאים בין המפגש האחרון שלהם עם החולה במערכת הציבורית לבין הניתוח הפרטי. לפי בדיקה שנערכה במשרד הבריאות ב-2015, בכ-45% מתוך כ–160 אלף ניתוחים שבוצעו באופן פרטי על ידי הביטוחים המשלימים, נערך בסמוך מפגש מקדים עם הרופא המנתח במערכת הציבורית.

ב-1 ביולי 2016 נכנסה לתוקף הרפורמה בתחום הניתוחים הפרטיים, הכוללת מספר מרכיבים: בחירת מנתח תוכל להעשות רק מתוך רשימה סגורה של מנתחים במסגרת הביטוח המשלים; הביטוח המשלים ישלם את שכר המנתח לבית החולים הפרטי שבו יבוצע הניתוח ועל הרופא ייאסר לגבות תשלום נוסף בעבור הניתוח מהמבוטח; ולא ניתן יהיה להציע כיסוי המציע החזר הוצאות רפואיות בתחומי התייעצות עם רופא מומחה לפני ניתוח. בעקבות זאת הכריזה הסתדרות הרופאים בסוף יולי 2016 על סכסוך עבודה ועל שביתת אזהרה באוגוסט. בעקבות זאת, הוצאה ההחלטה המחייבת מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים לעבוד רק במערכת הציבורית מחוק ההסדרים.

ביולי 2017 פורסם כי משרד הבריאות קבע לראשונה כללים מוגדרים להפעלת שר"פ בבתי החולים הציבוריים המנוהלים על ידי עמותות (הדסה, לניאדו, שערי צדק, האיטלקי והאנגלי בנצרת ומעייני הישועה). מדובר למעשה ביישום המלצות דו"ח מבקר המדינה משנה 2016. בחוזר המנכ"ל שיכנס לתוקף באוקטובר 2017 נקבע כי שיעור פעילות השר"פ שאפשר יהיה להפעיל בבתי החולים לא יעלה על 25% מסך הפעילות בכל מרפאה או מחלקה הפועלת בו ברישיון. עוד נקבע כי מספר הפרוצדורות הרפואיות – ניתוחים או הליכים המתבצעים בבית החולים – לא יעלה על שיעור של 25% מכלל הפעולות המתבצעות במסגרת אותו הליך וכי שיעור פעילות השר"פ של הרופאים בכל בית חולים כזה לא תעלה על 25%. על מנהלי בתי החולים תוטל האחריות לפקח ולבקר על היקפי פעילות השר"פ כשבסוף כל שנה אזרחית יוגש למשרד הבריאות דו"ח בנושא, שיכלול גם פירוט אודות אורך התור הממוצע במסגרת השר"פ בהשוואה לתורים במסגרת הציבורית. אם יתגלו חריגות בהיקפי השר"פ, רשאי מנכ"ל משרד הבריאות לדרוש ממנהל בית החולים דו"ח פרטני ובו שמות הרופאים והיקף החריגה. משרד הבריאות מגדיר גם במסמך שורת הנחיות לביצוע השר"פ בבתי החולים הציבוריים – לא יהיו פערים באורך התורים בין השר"פ לשירות הציבורי; הפנייה לקבלת טיפול באמצעות שר"פ תתבצע על ידי המטופל בלבד, וחל איסור על עובדי בית החולים להציע זאת מיוזמתם; פעילויות השר"פ יבוצעו רק בשעות אחר הצהריים; רופא לא יעסוק בפעילות שר"פ במהלך תורנות או כוננות; ייאסר ביצוע שר"פ במסגרת פעילות חדרי המיון; ולא תתאפשר ליולדת לבחור רופא או מיילדת במסגרת השר"פ. המסמך מגדיר פעילות פרטית כ"מסלול של בחירת רופא בתשלום, ישירות על ידי המטופל או מי מטעמו (לרבות מבטחו). הבחירה נעשית לצורך נקודתי, ובכלל זה לצורך התייעצות, ניתוח או טיפול אחר הכלול בסל הבריאות".

יתרונות

לאחר שנים של פעילות בתחום האפור הביאה הוועדה למצב ברור יותר באשר להפעלה עתידית של שירותי רפואה פרטיים.

ההתחייבות להוסיף כמיליארד ש"ח לרפואה הציבורית עשויה להיות משמעותית מאוד, לו התממשה.

אישור הביטוחים המשלימים והפעלת בתי החולים הפרטיים מהווים "שסתום לחץ" לשחרור הדרישות מצד אזרחים המבקשים שירותי רפואה מהירים ואקסקלוסיביים יותר מאלו שמספקת הרפואה הציבורית.

טיפול בכפל הביטוחים.

ההגבלות שהוטלו על תיירות המרפא הן חיוניות.

חסרונות

לדברי מירב ארלוזורוב, דרך אישור הביטוחים המשלימים וההכרה בהמשך פעילותו של אסותא "הוועדה הותירה על כנם את הרפואה הפרטית בישראל ואת הלחצים השליליים שהיא מייצרת על הרפואה הציבורית".

הימנעות מביטול תיירות המרפא היא בעלת השלכות בעייתיות מאוד.

דוח המטה הציבורי לשוויון בבריאות (האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדווה) קובע כי בביסוסה של ועדת פיקוח שב"ן יש משום הכרה בחלק המרכזי שנוטלים הביטוחים המשלימים באספקת שירותי הבריאות ובמיצובם למעשה כתחליף לוועדת הסל הציבורית.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top