בריאות הנפש

בריאות

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
שירותי בריאות הנפש כוללים אשפוז במחלקות פסיכיאטריות, הן בבתי חולים פסיכיאטריים כדוגמת אברבנאל והן בבתי חולים כלליים, וכן שירותים קהילתיים הניתנים ב-60 מרפאות (תחנות) לבריאות הנפש הפזורות ברחבי הארץ. במסגרות אלו עובדים פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד. במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי נשאר הטיפול הנפשי באחריותה של המדינה, ומאז חקיקתו עלו הצעות לרפורמה בתחום בריאות הנפש שלהן שני היבטים עיקריים. ההיבט הראשון הוא השיקומי, ובמסגרתו הורחבו שירותי השיקום בקהילה על חשבון השירותים הניתנים בבתי החולים. ההיבט השני הוא הביטוחי, ובמסגרתו תועבר האחריות בתחום לקופות החולים. הרעיון המונח ביסודה של הרפורמה הוא שבמסגרת קופות החולים השירות יהיה זמין ונגיש, וכן יפחית את הסטיגמה שנלווית לטיפול הנפשי ועקב כך יעודד פנייה לקבלת טיפול.

ביולי 2007 עבר חוק הרפורמה הביטוחית בקריאה ראשונה בכנסת ה-17. החוק נועד לשלב את בריאות הנפש בקופות החולים ולקבוע סל שירותים מחייב. בגין שילוב זה התחייב משרד האוצר לתוספת תקציב לקופות החולים.

ב-2008 הגישו ח"כ רן כהן וח"כ חיים אמסלם את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בריאות הנפש), תשס"ח-2008. במאי 2009 הגישו ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ דב חנין את הצעת חוק שירותי בריאות נפש ממלכתיים, תשס"ט-2009. ההצעות ביקשו לעגן בחוק את אחריות המדינה לבריאות הנפש של אזרחיה. הצעות החוק הוגשו מחדש בכנסות הבאות אך הן לא קודמו.

בסוף יולי 2010 אישרה הכנסת את החלת דין הרציפות על חוק הרפורמה הביטוחית לפי החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה. הטיפול בהצעת החוק הועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, על רקע התנגדויות שנשמעו בקרב פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים.

בדצמבר 2011, בעקבות עתירה שהגישו ארגוני סינגור, הדורשים מהמדינה לקדם את הרפורמה, הורה בג"ץ למדינה להודיע כיצד היא מתכוונת לנהוג. מספר חודשים לאחר מכן, בחודש מאי 2012, החליט הקבינט החברתי-כלכלי להעביר את הרפורמה בבריאות הנפש. בד בבד נחתמו הסכמים עם קופות החולים והועברו תקציבים נדרשים.

הוצאת שירותים ישירים ממשרד הבריאות. על פי הרפורמה הביטוחית יועברו כל שירותי בריאות הנפש, לרבות מערך התחנות, מאחריותו של משרד הבריאות לידי יזמים פרטיים שיהיו באחריותן של קופות החולים.

משרד הבריאות ומשרד האוצר.

לפי הצו שעליו חתמו שרי האוצר והבריאות, העברת האחריות תקודם במשך שלוש שנים. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2015. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הקימה ביוני 2015 ועדת משנה למעקב הדוק אחר הרפורמה.

באוגוסט 2015 התפרסם כי משרד הבריאות טרם קבע נוהל מיוחד בתחום אבטחת המידע הנוגע למטופלים, מה שגורם לכך שרמת האבטחה ומעגלי ההרשאות משתנים בין קופה אחת לאחרת ושמידע נפשי רגיש אודות מטופלים נגיש גם לגורמים שאינם רלוונטים לטיפול. בנוסף, הרפורמה מאלצת מטופלים לקבל עליהם אבחנות פסיכיאטריות מחמירות (ככל הנראה מתוך שיקולים כלכליים של קופות החולים), שזמינות לגורמים שאינם קשורים בטיפול ושעלולות לצוץ בראיון עבודה, בתביעת ביטוח או בסכסוך גירושים.

בדצמבר 2015 שבתו הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בטענה שמשרד הבריאות מפר הסכמות לגבי הרפורמה. בין היתר נטען כי הרפורמה נועדה "לייבש" את שירותי בריאות הנפש הציבוריים, וכי חלה פגיעה בהתמחויות של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, קוצצו מלגות ההתמחות והוקפאו תקנים וקליטת עובדים במרפאות הציבוריות. השביתה הסתיימה לאחר שמשרד הבריאות התחייב כי לא יוקפאו תקנים במרפאות לבריאות הנפש; כי לא ייפגעו היקף, כמות ושכר המתמחים ואף תינתן "רשת ביטחון" למרפאות הממשלתיות בהן הם מועסקים; וכי ייבחנו דרכים להקלת הנגישות למרפאות ולתחנות הציבוריות לכלל האוכלוסייה, לרבות לאלה המופנים על ידי מערכת הרווחה, השירות הפסיכולוגי החינוכי ועל ידי מטפלים שיקומיים.

בדצמבר 2015 התפרסם כי משרד הבריאות דחה את בקשת קופת חולים כללית לאפשר לה להמשיך ולהפעיל שירות פרטי מוזל של טיפול פסיכולוגי במסגרת הביטוח המשלים, מחשש כי הדבר יוביל להסטת המטופלים מהמסלול הציבורי אל השירות הפרטי.

באפריל 2016 דן בג"ץ בעתירה שהוגשה ביוני 2015 כנגד הרפורמה וחייב את המדינה להגיש לו דיווח מפורט על התקדמות הרפורמה עד סוף ספטמבר 2016. בעתירה נטען כי התניית הזכאות לטיפול נפשי באבחון פסיכיאטרי מהווה למעשה הקטנה של סל הבריאות, שבוצעה ללא סמכות מתאימה. לבקשתה, המדינה קיבלה ארכה עד נובמבר 2016 לשם העברת העדכון. לאחר שניתנו ארכות נוספות, הורה בג"ץ למשרד הבריאות לעדכנו עד סוף פברואר 2017.

בנובמבר 2016 התפרסם כי, 16 חודשים לאחר תחילת הרפורמה, נוספו עשרות אלפי מטופלים חדשים אך, מנגד, ההמתנה לקבלת תורים במסגרת השירות הציבורי נמשכת חודשים ארוכים, עד שבחלק מהמקומות אנשי הצוות נאלצים להסתפק במתן טיפול תרופתי כחלופה לטיפול פסיכולוגי. מטופלים אחרים מוסטים למסלולי טיפול מסובסדים המחייבים תשלום לא מבוטל. זאת, למרות השקעה של כ-2 מיליארד ש"ח. אחת הסיבות לכך היא שהכספים שמקבלות הקופות עבור שירותי בריאות הנפש אינם "צבועים", מה שמאפשר לקופות להשתמש בכסף למטרות אחרות, לרבות כיסוי גרעונות.

בדצמבר 2016 התפרסם דוח של "התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית" שלפיו, למרות הרפורמה, מרפאות בריאות הנפש בפריפריה סובלות מהמתנה ארוכה, כוח אדם חסר ופריסת שירותים חסרה.

ביוני 2017 הורה בג"ץ למשרד הבריאות להציג, בתוך 60 יום, נתונים בנוגע לזכאות לטיפול ולמספר המטופלים – ללא אבחנה פסיכיאטרית – לפני הרפורמה ואחריה, נתונים אותם סירבה המדינה לספק עד כה. בכך העביר בג"ץ לכתפי המדינה את חובת ההוכחה לכך שהרפורמה לא פגעה במטופלים.

ביולי 2017 קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון מעקב שעסק ברפורמה, ממנו עלה כי קיימים מחסור בתקנים (לטענת ארגון המתמחים חסרים 1350 תקנים בשירות הציבורי) והרעה במשך התורים. משרד הבריאות הודיע על תוספת של 200 תקנים עד שנת 2020 אך יו"ר הועדה קרין אלהרר טענה כי אין כאן התייחסות לגידול המתמשך במתמחים וכי קיים מחסור במלגות התמחות לפסיכולוגים בשירות הציבורי. זאת, לאחר שפורסמה הנחייה מטעם הפסיכולוגית הראשית, שהמשרד ישתתף במימון 50% מהמלגות בלבד.

יתרונות
1. תומכי הרפורמה, לרבות ארגוני סינגור כדוגמת רופאים לזכויות אדם וארגון "בזכות", טוענים כי המעבר לקופות החולים והתוספת התקציבית שתינתן (300 מיליון ש"ח) יגבירו את הנגישות לשירותי בריאות הנפש – שרובם מצויים כעת בשוק הפרטי – ויסייעו לקצר תורים ארוכים. זאת ועוד: קופות החולים הן גופים ציבוריים הכפופים לחלק גדול מן החובות המנהליות, מה שיקנה כלים יעילים לביקורת שלטונית ויאפשר לצרכני הבריאות זכות תביעה במידת הצורך.

2. הפחתת הסטיגמה הנלווית לשימוש בשירותי בריאות הנפש בשל המעבר לטיפול בקופות החולים.

3. הכללת הטיפול בקופות החולים תאפשר טיפול הוליסטי – גוף ונפש – במסגרת מוסדית אחת, ועשויה למנוע תחלואה כפולה.

4. לצד המסלול הציבורי, אישרה המדינה לקופות החולים לפתוח מסלול שיאפשר למטופל שירצה בכך ליצור קשר עם מטפל עצמאי (פרטי), שעובד במרפאתו הפרטית ושיש לו הסכם עם הקופה, תמורת תשלום הנמוך בהרבה ממחירי השוק (אף כי גבוה מתשלומי ההשתתפות העצמית).

חסרונות
1. חשש שתהליך קידומה של הרפורמה ילווה בצמצום או הקפאת תקציבים, בצמצום בכוח אדם בתחנות ובמיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים ובפגיעה בהכשרה המקצועית של דור המטפלים הבא. קיים חשש מיוחד מפני מחסור במטפלים בחברה הערבית.

2. המעבר לקופות החולים ילווה גם בגביית תשלום (השתתפות עצמית) לגבי חלק מהטיפולים, שלא כבעבר, שאז ניתן הטיפול בחינם. כתוצאה מכך, קיים חשש לפגיעה באוכלוסיות המוחלשות, שלא יוכלו לממן טיפול פרטי.

3. חשש מפני שלילת טיפולים נפשיים בשל צמצום סל הזכאות והגבלת הטיפול לרשימה סגורה וחלקית בלבד של אבחנות פסיכיאטריות. לשם השוואה, כיום רשאי כל אדם שסובל ממצוקה נפשית שנובעת מאירועים טראומתיים או מהפרעה פסיכיאטרית לפנות לתחנת בריאות הנפש שבבעלות המדינה בלא תשלום. הרפורמה עלולה לפגוע ביכולת המניעתית של מערכת הבריאות.

4. חשש מפני פגיעה בילדים: רוב הפניות של ילדים לתחנות בריאות הנפש מבוססות על הפרעות ומצוקות שאינן נכללות ברשימה, דבר שישלול מהם את הזכות לטיפול.

5. חשש מפני פגיעה בחיסיון הרפואי שתגרור פגיעה באמון, בעיקר בחברה הערבית. מנגד, משרד הבריאות קובע שכללי הסודיות הרפואית חלים בכל מערכת הבריאות ובכל הסקטורים, לרבות בשירותי בריאות הנפש.

6. חשש מפני הגברת הטיפול באמצעות תרופות שהן זולות יותר מטיפול פסיכותרפי ממושך. מנגד, משרד הבריאות קובע שאורך האשפוז יקבע על פי מצבו הרפואי של המטופל ולא משום שיקול זר.

6. חשש מפני פגיעה ברבים מהעובדים בתחנות לבריאות הנפש.

7. חשש מפני ירידת איכות הטיפול בשל אינטרסים כלכליים צרים, שכן גורמים עסקיים פרטיים יקבלו את הבעלות על התחנות הממשלתיות. כיום, עם כל הבעיות והקשיים, התחנות פועלות על פי מודל חברתי-כלכלי רחב יותר הרואה בבריאות החברה משאב שיש לטפחו. לא ברור כיצד טיפול נפשי המבוסס על מודל עסקי שמלכתחילה מגביל מאוד את מספר הזכאים לטיפול יכול לשפר את השירות או להעלות את איכותו. ההסתדרות הרפואית העלתה טענות דומות. עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות ששילוב הטיפול במערך השירותים האורגניים של קופות החולים, בפיקוח צמוד של משרד הבריאות, ישיג מטרות אלה.

8. חשש שהמסלול הפרטי שאושר לקופות החולים יוביל אותן ליצור תורים ארוכים שיסיטו את המבוטחים אל המסלול הרווחי יותר מבחינתן. זאת, שכן משרד הבריאות נמנע מלקבוע סטנדרטים מחייבים לאורך התורים.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

תגובה אחת

  1. הלינק "העלה את החששות" אינו מוביל לשום מקום.

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top