גנזך המדינה

חברות ממשלתיות

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
גנזך המדינה, הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל, הוקם בירושלים ב-1948 ופועל במסגרת משרד ראש הממשלה מתוקף חוק הארכיונים, התשט”ו-1955. עובדי הגנזך הם הסמכות העליונה להדרכה, להנחיה ולפיקוח על ניהול הארכיונים והרשומות בגופים הציבוריים, המוגדרים נכסי מדינה והם מוצרים ציבוריים מובהקים. הגנזך משמש ארכיון למחקרים, לכְתבים על אודות מוסדות המדינה ועברהּ ולתוצרים אחרים, כמו בולים וסרטים. הגנזך גם מוציא לאור ספרי הנצחה של נשיאים וראשי ממשלה ופרסומים ממשלתיים אחרים.

בשתי החלטות ממשלה מנובמבר 2006 וממארס 2007 נקבע כי חלקים מגנזך המדינה יועברו לעיר ערד, ואילו ההנהלה ויחידות אחרות יישארו בירושלים. את יחידות הגנזך שיועברו לערד יפעיל זכיין פרטי, ויוקם גוף שיפקח על הזכיין ויתאם בין חלקי הגנזך. הזכיין הפרטי יתפעל מחלקות שהיו עד כה בניהול המדינה, ובכללן מערך גניזת קבע, מערך גניזת ביניים, מעבדת שימור ושיקום ומחלקת מידע ורישום. הזכיין יקים ויתפעל מערך חדש לסריקה ודיגיטציה, אולם קריאה ומרכז מבקרים חינוכי.

הליך ההפרטה נועד להתבצע בשיטת BOT (בנה-הפעל-העבר), שבה הזכיין שנבחר יהיה אחראי למימון, לתכנון, להקמה ולהפעלה של מתקן הגניזה לפרק זמן של 15 שנה; בתום תקופת הזיכיון יועבר המתקן לידי המדינה.

 

משרד ראש הממשלה יפקח על המפעיל הפרטי באמצעות יחידת בקרה ופיקוח חדשה שתוקם במקביל להקמת המתקן בערד.

 

בשלב הראשון של הליך ההפרטה אותרו ארבעה מציעים שהיו כשירים להגיש את הצעתם למכרז. ב-28 במרץ 2012 פרסמה ועדת המכרזים הבין-משרדית את המכרז להקמת מתקן הגניזה הלאומי בערד. במכרז זכתה חברת שיכון ובינוי, ואולם לאחר זכייתה התברר שעלות ביצוע המיזם תהיה גבוהה הרבה יותר משהוערך. בדיונים מחודשים בהקמת מתקן הגניזה בערד קיבלה ממשלת ישראל בנובמבר 2013 החלטה להסב את התקציב שיועד לרפורמה במערך הגניזה לביצוע דיגיטציה של ארכיון המדינה. המדינה תבנה מתקן גניזה קטן יותר, והיא שתתפעל אותו. לפי שעה, מהלך ההפרטה בוטל.

 

יתרונות

  1. התמריצים שיינתנו ליזם הפרטי לפעילות מסודרת ולמתן שירותים יעילים יביאו לשיפור עבודת הגנזך.
  2. ייבנה מבנה חדש וייושמו שיטות שימור חדשות.
  3. העברת הגנזך לערד תתרום לפיתוח העיר וליצירת משרות חדשות.

חסרונות

  1. העברת הניהול והטיפול בכל התיעוד ההיסטורי ובנכסי הידע ההיסטורי של מדינת ישראל לידיים פרטיות מוציאה את האחריות והשליטה על אוצר הידע הלאומי מידי הציבור והמדינה.
  2. נטען שכדי להגביר את האטרקטיביות של המכרז, הורדו הסטנדרטים המקובלים לשימור ולאחזקה של חומר ארכיוני.
  3. העברת גנזך המדינה לערד עלולה להתברר כמהלך לא כלכלי. בבדיקה שנעשתה לבחינת הכדאיות של הוצאת הגנזך למיקור-חוץ, לעומת החלופה להשאירו בידי המדינה במשכנו הישן בירושלים, לא נמצאו ראיות לכך שהפרטתו תהיה מעשה יעיל מבחינת כלכלית. מסמכי הבדיקה לא פורסמו ולא התקיים דיון ציבורי בנושא.
  4. העברת הגנזך לניהול פרטי משמעותה מסירה של חומר רגיש וסודי לידיים פרטיות. בחומר זה נכללים נכסים היסטוריים רבים ובכללם מגילת העצמאות, פרוטוקולים של ישיבות ממשלה, ועדות שרים לענייני ביטחון והסכמי שלום. כמו כן יש בגנזך תיקים אישיים של אזרחי המדינה, שהמידע שבהם מוגן מכוח חוק הגנת הפרטיות, כגון תיקי אימוץ, תיקים רפואיים, תיקים בטיפולם של שירותי הרווחה ותיקי אבחון פסיכיאטרי. במסירתם לניהול בידי גורם פרטי יש משום פגיעה בפרטיות.

 

 

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top