בנובמבר 2010 אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת את תקנות ההוצאה לפועל – מינוי חוקרי הוצאה לפועל, ובכך נסללה הדרך למינוי חוקרי הוצאה לפועל שאינם עובדי מדינה. בדצמבר 2010 עתרו שורה של ארגונים חברתיים לבג”ץ בדרישה שימנע הסמכת אנשים פרטיים כחוקרי יכולת. באפריל 2012 הסכימו הארגונים החברתיים למחוק את עתירתם, לאחר שקיבלו כמה הבהרות והבטחות מטעם ההוצאה לפועל. בשנת 2011 נבחרו 140עורכי דין ורואי חשבון לתפקיד של חוקרי הוצאה לפועל, ולאחר שעברו הכשרה נכנסו למאגר של קבלנים חיצוניים של ההוצאה לפועל לשם ביצוע חקירות כלכליות. במקביל, יש לציין כי בעקבות הוספת סעיף 79(א) לחוק ההוצאה לפועל בשנת 1991, רשות ההוצאה לפועל מוסמכת לעשות שימוש ב”קבלני הוצאה לפועל”. לקבלנים פרטיים אלו סמכויות זהות לאלו של המוציא לפועל, ובכלל זה עיקול מטלטלין ברישום, ביצוע עיקול, תפיסת כלי רכב ופינוי חייבים מנכס. כך, בשנת 2012 אושר המינוי של 118 “קבלני הוצאה לפועל”, בשנת 2013 של 115 קבלנים ובשנת 2014 – של 122 קבלנים.
בשנים האחרונות, בעקבות המלצות ועדה בראשות מנכ”ל משרד הרווחה הורחבו מספר תקני הפיקוח.
רשות האכיפה והגבייה מסרה בתגובה כי הסמכות למנות חוקרים פרטיים הוסדרה בחוק ואושרה בבג”ץ, וכי, בכל מקרה, אין מדובר בהעברת סמכויות שלטוניות (שנותרת בידי רשם ההוצאה לפועל), אלא בסמכויות בדיקה בלבד שנועדו לייעל את מפגש החוקר עם החייב ושהשימוש בהן קיצר מאוד את זמן ההמתנה. הרשות גם מדגישה את תהליך המעבר להליכים ממוחשבים כחלופה להליכים מבצעיים, כדי לשמור ככל האפשר על זכויות החייבים. לבסוף, הרשות מסרה כי החל משנת 2014 יחוייבו קבלנים לציין מראש שני מתלווים שיאושרו על ידי ועדת האישורים בקריטריונים דומים לאלה שנדרשים לעמוד בהם הקבלנים. האישור מראש למתלווים יהווה תנאי למתן אישור לקבלן. בשנת 2012 ביטלה הרשות מינוי של 16 חוקרים בשל תלונות או בשל בקשתם שלא להיכלל במאגר. בשנת 2013 לא התכנסה הוועדה למינוי חוקרים בשל העדר נציגות ללשכת עורכי הדין. באוגוסט 2014 עדכן מנהל רשות האכיפה והגביה את שרת המשפטים דאז, ציפי ליבני, כי אין עוד הצדקה להעסיק אנשים פרטיים כחוקרי הוצאה לפועל, בעיקר לנוכח צמצום העומס בעניין חקירות היכולת במידה כזו שגורמי הרשות סבורים כי הרשמים יוכלו לעמוד בו בעצמם. לאור קיומו של מינוי זמני של מספר חוקרי ההוצאה לפועל עד 28.5.2015 , הונחו הרשמים להפנות לחקירות יכולת על ידי חוקר הוצאה לפועל עד למועד זה בלבד. בספטמבר 2014 חתמה שרת המשפטים על ביטול הוועדה הממליצה לעניין חוקרי הוצאה לפועל. למעשה, בכך הולאם מחדש תחום חקירת היכולת. בפברואר 2016 פרסמה האגודה לזכויות האזרח דוח חדש שבו היא קוראת לביטול הפרטת הסמכויות לידי קבלני ביצוע או, למצער, לחיזוק מנגנון התלונות על הקבלנים ולופרסום התלונות והממצאים נגדם.
1. מהלך זה נתפס כמחויב המציאות בשל העומס הכבד שבו נתונים כיום רשמי ההוצאה לפועל, ובשל המחסור החמור בתקנים והתקצוב החסר של המערכת. כמו כן נטען שהסמכויות שיינתנו לחוקרים הן טכניות, ורק יסייעו לרשמים לבצע את תפקידם. ואכן, לאחר מינוי החוקרים השתחרר “צוואר הבקבוק” וכל החקירות נקבעות בטווח של חודש, בעוד בעבר הן נקבעו לטווח של מספר חודשים עד שנה. חסרונות 1. דוח האגודה לזכויות האזרח קובע כי הסמכויות הניתנות לקבלנים ולחוקרים הן שלטוניות במהותן, וטמון בהן פוטנציאל מובנה לפגיעה בזכויות אדם. משום כך, ראוי שהן יופעלו על ידי גורמים ציבוריים בלבד, הכפופים לדין הפלילי והמשמעתי החל על עובדי ציבור, ולא על ידי גורמים שמונעים מאינטרסים כלכליים.
2. לפי נתוני משרד המשפטים, החוקרים הפרטיים מקדישים זמן רב יותר לחקירה(עשרים דקות לעומת עשר דקות).
2. עמימות באשר ליחס בין סמכויות חוקר היכולת לבין סמכויות הרשם שכן החלטת הרשם מתבססת על התרשמותו הבלעדית של החוקר ועל החלטותיו השיפוטיות במהלך החקירה.
3. חשש לניגוד עניינים: דוח האגודה לזכויות האזרח מציין את החשש כי חוקרים חיצוניים עלולים להיות נוקשים ולהרחיב את הגבייה כדי להוכיח את יעילותם ולתמרץ את הרשות להמשיך את ההתקשרות עמם. כמו כן, בהיותם רואי חשבון ועורכי דין, קיים חשש שהחוקרים ייטו להיטיב עם גורמים מוסדיים, המהווים 78% מכלל “הזוכים.”
טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו