ההוצאה לפועל

בשנת 1994 הוסף במסגרת תיקון 15 סעיף 68א לחוק ההוצאה לפועל תשכ”ז-1967 (להלן החוק) המסמיך את שר המשפטים למנות אדם פרטי – עורך דין או רואה חשבון – להיות “חוקר יכולת” של חייבים מטעם ההוצאה לפועל, ולבדוק את יכולתיהם הכלכליות של חייבים, בין על ידי בדיקת מסמכים ובין על ידי חקירת יכולת. באפריל 2010, למעלה מ-15 שנה לאחר קבלת התיקון לחוק, חתם שר המשפטים על צו ההוצאה לפועל (הפעלה של הוראות סעיף 68א לחוק) תש”ע-2010. מהלך זה נועד להקל את העומס הרב המוטל על 51 רשמי בית המשפט ברחבי הארץ, שטיפלו בשנת 2010 בכארבעה מיליון תיקים.

בנובמבר 2010 אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת את תקנות ההוצאה לפועל – מינוי חוקרי הוצאה לפועל, ובכך נסללה הדרך למינוי חוקרי הוצאה לפועל שאינם עובדי מדינה. בדצמבר 2010 עתרו שורה של ארגונים חברתיים לבג”ץ בדרישה שימנע הסמכת אנשים פרטיים כחוקרי יכולת. באפריל 2012 הסכימו הארגונים החברתיים למחוק את עתירתם, לאחר שקיבלו כמה הבהרות והבטחות מטעם ההוצאה לפועל.

בשנת 2011 נבחרו 140עורכי דין ורואי חשבון לתפקיד של חוקרי הוצאה לפועל, ולאחר שעברו הכשרה נכנסו למאגר של קבלנים חיצוניים של ההוצאה לפועל לשם ביצוע חקירות כלכליות.

במקביל, יש לציין כי בעקבות הוספת סעיף 79(א) לחוק ההוצאה לפועל בשנת 1991, רשות ההוצאה לפועל מוסמכת לעשות שימוש ב”קבלני הוצאה לפועל”. לקבלנים פרטיים אלו סמכויות זהות לאלו של המוציא לפועל, ובכלל זה עיקול מטלטלין ברישום, ביצוע עיקול, תפיסת כלי רכב ופינוי חייבים מנכס. כך, בשנת 2012 אושר המינוי של 118 “קבלני הוצאה לפועל”, בשנת 2013 של 115 קבלנים ובשנת 2014 – של 122 קבלנים.

מינוי של שר המשפטים. לפי צו הוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), תשע”א-2010, שכרם של חוקרי הוצאה לפועל הוא מאתיים ש”ח לשעה. מינוי החוקרים בוטל בספטמבר 2014 ובכך הולאם תחום זה מחדש.

תקנה 37כ קובעת כי חוקר הוצאה לפועל יאפשר למפקח מטעם ההוצאה לפועל לערוך ביקורת במשרדו בכל הנוגע להתאמת המשרד לניהול בדיקות ולאופן שמירת החומר הקשור לבדיקות. עם זאת, לא נקבעה תדירות הבדיקות והסנקציות האפשריות, ולא הוסדר פיקוח על איכות הבדיקה עצמה.

בשנים האחרונות, בעקבות המלצות ועדה בראשות מנכ”ל משרד הרווחה הורחבו מספר תקני הפיקוח.

באוגוסט 2013 פרסמה האגודה לזכויות האזרח דוח על ההפרטה של אכיפת החוק בישראל. הדוח סקר, בין השאר, את העברת סמכויות החקירה והגבייה ברשות ההוצאה לפועל לחוקרים פרטיים, והעלה חששות להעברת סמכויות שלטוניות לגורמים פרטיים וכן לניגוד עניינים בהפעלת החוקרים הפרטיים וקבלני ההוצאה לפועל. הדוח הלין גם על “הפרטה כפולה” שכן קבלני ההוצאה לפועל רשאים להסתייע באנשים נוספים שלא אושרו על-ידי גוף ציבורי כלשהו.

רשות האכיפה והגבייה מסרה בתגובה כי הסמכות למנות חוקרים פרטיים הוסדרה בחוק ואושרה בבג”ץ, וכי, בכל מקרה, אין מדובר בהעברת סמכויות שלטוניות (שנותרת בידי רשם ההוצאה לפועל), אלא בסמכויות בדיקה בלבד שנועדו לייעל את מפגש החוקר עם החייב ושהשימוש בהן קיצר מאוד את זמן ההמתנה. הרשות גם מדגישה את תהליך המעבר להליכים ממוחשבים כחלופה להליכים מבצעיים, כדי לשמור ככל האפשר על זכויות החייבים. לבסוף, הרשות מסרה כי החל משנת 2014 יחוייבו קבלנים לציין מראש שני מתלווים שיאושרו על ידי ועדת האישורים בקריטריונים דומים לאלה שנדרשים לעמוד בהם הקבלנים. האישור מראש למתלווים יהווה תנאי למתן אישור לקבלן.

בשנת 2012 ביטלה הרשות מינוי של 16 חוקרים בשל תלונות או בשל בקשתם שלא להיכלל במאגר. בשנת 2013  לא התכנסה הוועדה למינוי חוקרים בשל העדר נציגות ללשכת עורכי הדין.

באוגוסט 2014 עדכן מנהל רשות האכיפה והגביה את שרת המשפטים דאז, ציפי ליבני, כי אין עוד הצדקה להעסיק אנשים פרטיים כחוקרי הוצאה לפועל, בעיקר לנוכח צמצום העומס בעניין חקירות היכולת במידה כזו שגורמי הרשות סבורים כי הרשמים יוכלו לעמוד בו בעצמם. לאור קיומו של מינוי זמני של מספר חוקרי ההוצאה לפועל עד 28.5.2015 , הונחו הרשמים להפנות לחקירות יכולת על ידי חוקר הוצאה לפועל עד למועד זה בלבד. בספטמבר 2014 חתמה שרת המשפטים על ביטול הוועדה הממליצה לעניין חוקרי הוצאה לפועל. למעשה, בכך הולאם מחדש תחום חקירת היכולת.

בפברואר 2016 פרסמה האגודה לזכויות האזרח דוח חדש שבו היא קוראת לביטול הפרטת הסמכויות לידי קבלני ביצוע או, למצער, לחיזוק מנגנון התלונות על הקבלנים ולופרסום התלונות והממצאים נגדם.

יתרונות

1. מהלך זה נתפס כמחויב המציאות בשל העומס הכבד שבו נתונים כיום רשמי ההוצאה לפועל, ובשל המחסור החמור בתקנים והתקצוב החסר של המערכת. כמו כן נטען שהסמכויות שיינתנו לחוקרים הן טכניות, ורק יסייעו לרשמים לבצע את תפקידם. ואכן, לאחר מינוי החוקרים השתחרר “צוואר הבקבוק” וכל החקירות נקבעות בטווח של חודש, בעוד בעבר הן נקבעו לטווח של מספר חודשים עד שנה.
2. לפי נתוני משרד המשפטים, החוקרים הפרטיים מקדישים זמן רב יותר לחקירה(עשרים דקות לעומת עשר דקות).

חסרונות

1. דוח האגודה לזכויות האזרח קובע כי הסמכויות הניתנות לקבלנים ולחוקרים הן שלטוניות במהותן, וטמון בהן פוטנציאל מובנה לפגיעה בזכויות אדם. משום כך, ראוי שהן יופעלו על ידי גורמים ציבוריים בלבד, הכפופים לדין הפלילי והמשמעתי החל על עובדי ציבור, ולא על ידי גורמים שמונעים מאינטרסים כלכליים.
2. עמימות באשר ליחס בין סמכויות חוקר היכולת לבין סמכויות הרשם שכן החלטת הרשם מתבססת על התרשמותו הבלעדית של החוקר ועל החלטותיו השיפוטיות במהלך החקירה.
3. חשש לניגוד עניינים: דוח האגודה לזכויות האזרח מציין את החשש כי חוקרים חיצוניים עלולים להיות נוקשים ולהרחיב את הגבייה כדי להוכיח את יעילותם ולתמרץ את הרשות להמשיך את ההתקשרות עמם. כמו כן, בהיותם רואי חשבון ועורכי דין, קיים חשש שהחוקרים ייטו להיטיב עם גורמים מוסדיים, המהווים 78% מכלל “הזוכים.”