העסקת קבלנים ליישום התכניות ליום לימודים ארוך ולהרחבת חוק לימוד חובה

חינוך

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
במסגרת יישום המלצות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי (ועדת טרכטנברג) קיבלה הממשלה ביום 8 בינואר 2012 החלטה שהחל משנת הלימודים תשע”ג יספק משרד החינוך חינוך חינם לבני שלוש-ארבע בגני הילדים הציבוריים, ומסגרת לימודית עד השעה ארבע אחר הצהריים בגני הילדים ובכיתות א-ג בבתי הספר המתוקצבים. בשלב הראשון תיושם ההחלטה ב-81 רשויות מקומיות באשכולות 13, באמצעות 15,000 עובדי הוראה ובעלות של 300 מיליון שקל. עד שנת 2016 אמורה התוכנית להתרחב לפריסה מלאה, בעלות של 2.35 מיליארד שקל לשנה, ותדרוש העסקה של עשרות אלפי עובדים נוספים. בשנת הלימודים תשע”ג השתתפו בתוכנית 240,000 תלמידים.

ביוני 2012 פרסם משרד החינוך מכרז שעניינו הפעלת מערך כולל של מסגרות יום לימודיות ותכניות תוספתיות (ראו פירוט להלן תחת “דגם הפרטה”), ובינואר 2013 – לאחר שכבר נבחרו הזוכים במכרז – דחה בית המשפט המחוזי בירושלים עתירה לפסילת כמה סעיפים מתוך המכרז להפעלת מערך כולל של מסגרות יום לימודיות ותכניות תוספתיות. במהלך הדיון בעתירה הודה משרד החינוך כי טעה “בתום לב”, כדבריו, כשכלל במסגרת החוזה סעיף (6.7) שלפיו עובדי הקבלן לא יהיו זכאים לתשלום בגין כנסים והשתלמויות, בניגוד לדיני העבודה. משרד החינוך הבהיר כי על הקבלן מוטלת חובה זו, אולם עד עתה לא נמסר כי אכן נעשה השינוי הנדרש.

בתחילת שנת הלימודים תשע”ג החלו עובדי הוראה להיות מועסקים על בסיס מתווה המכרז החדש. בכל שנה יצטרפו למתווה זה אלפי מורים חדשים. לאחר תחילת שנת הלימודים פרסם משרד החינוך מכרז נוסף שעניינו בקרה על יישום הרפורמה.

ביוני 2012 פרסם משרד החינוך מכרז לקבלת הצעות להפעלת מערך כולל של מסגרות יום לימודיות ותוכניות תוספתיות (מיל”ת). על פי המכרז יתקשר משרד החינוך עם קבלן חיצוני אשר “יבצע את כל מכלול פעילויות התוכנית בכללותה, עפ”י העקרונות הנקבעים על ידי משרד החינוך” (סעיף 4.1 במכרז). בהמשך הסעיף מובהר כי הקבלן אחראי לניהול התוכנית על מכלול היבטיה – התפעוליים, התוכניים והתקציביים. הקבלן יקים מטה פרויקט ויעסיק בין השאר מנהל פרויקט שתפקידו לתאם את פעילותם של הגורמים שנותנים שירותים בגני הילדים או בבתי הספר (סעיף 3.22); רכז פדגוגי אשר אחראי ברמה הארצית על הפעילות הפדגוגית ועל הקשר עם משרד החינוך בהקשר זה (סעיף 4.6.5); רכז יישוב, האחראי על מכלול הפעילויות בשטח או ביישוב שהוא מופקד עליו (סעיף 3.23); ורכז בית ספרי – עובד של בית הספר אשר יקבל תמורה מיוחדת מהקבלן על ריכוז פעולות החינוך בבית הספר (סעיף 3.26). הקבלן יגייס, יציב ויעסיק את כוח האדם שיפעיל את התוכנית (סעיף 6.1). המכרז קובע כי “למען הסר ספק מוצהר ומוסכם כי היחסים בין הקבלן ובין הממשלה אינם יוצרים יחסי עובד–מעביד והמציע מצהיר בזה כי לא תהיינה לו או למועסקים על ידו כל זכויות של עובדים המועסקים ע”י הממשלה, לרבות בגין הפסקת ביצוע העבודה” (סעיף 6.5). כדי לנסות ולקבע מצב משפטי זה נקבע כי “עובדי הקבלן מנועים מלשבת במשרדי המשרד ו/או מלהשתמש בציוד ואמצעים של המשרד ו/או מלהשתמש בנייר רשמי של המשרד ו/או לחתום על מסמכים בשם המשרד ו/או להשתמש בתארים השמורים לעובדי המשרד” (סעיף 6.2). הצעות הקבלנים דורגו כך ש-65% מהניקוד ניתן למחיר ו-35% ניתן לניסיון הקבלן באספקת שירות דומה, לחוות דעת של מקבלי השירות ולאיכות הצוות.

במינהל הפדגוגי של משרד החינוך תוקם מינהלת מיל”ת בראשות מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, שתפקידה לקבוע את המדיניות הכוללת של התכנית, את רשימת היישובים שייכללו בה ואת הקריטריונים לצירוף בתי-הספר והגנים לתכנית.

על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חלק ניכר מתפקידי הפיקוח והבקרה מוטלים על הקבלן עצמו ונעשים על ידי רכז בית הספר, הרכז היישובי והרכז האזורי (עמ’ 20). נוסף על כך, אף שהמכרז מקנה למשרד החינוך סמכויות פיקוח (סעיף 20 במכרז) יש סכנה שמשרד החינוך לא יעמוד בהן, שכן מערך הפיקוח הנדרש לא הוקם, וטרם גויסו מפקחים למשימה זו (עמ’ 17-18). משרד החינוך מתכוון להתקשר עם חברה חיצונית שתפקח על התוכנית, וכך למעשה יופרט גם הפיקוח.

במארס 2014 דחה בית המשפט העליון את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר את חוקיות המכרז.

ביוני 2014 פורסם מכרז נוסף לקבלת הצעות להפעלת מערך כולל של מסגרות יום לימודיות ותוכניות תוספתיות.

מבקר המדינה קבע בדוח שפורסם בדצמבר 2014 כי שינויים רבים ותכופים בהחלטות הממשלה לסבסוד צהרונים שהתקבלו בשנתיים שלאחר 2012 הביאו לצמצום ניכר בתחולתה, לא הובילו להפחתה משמעותית של הנטל הכספי על הורים עובדים ולא צמצמו באופן משמעותי את הפערים בין ילדים ביישובים המסווגים באשכולות 3-1 ובין ילדים ביישובים המסווגים באשכולות גבוהים יותר. יתר על כן, ולמרות העלות הגבוהה הכרוכה בסבסוד הצהרונים והחשש לחוסר יעילות ביישומה התכנית, לא ביצע משרד החינוך כל הליך לבחינת היעילות והאפקטיביות של התכנית וכן לא ביצע בקרה ראויה על יישומה. לדבריו, פעילות הצהרונים “נופלת בין הכיסאות” בכל הנוגע לפיקוח משרד החינוך עליה: מחד, היא אינה פעילות חינוכית רשמית הנעשית בשעות הלימודים של מוסדות החינוך; מאידך, היא אינה נכללת בפעילויות החינוך הבלתי רשמי שמשרד החינוך מעורב בהן, דוגמת קייטנות. לבסוף, המבקר גם קבע כי כוח האדם בצהרונים לא עבר הכשרה ראויה וכי המזון המוגש לילדים אינו מפוקח כנדרש.

ביולי 2017 התקבל בכנסת חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע”ז-2017. החוק מטיל פיקוח על מחירי צהרונים שנהנים מסבסוד ציבורי, קובע את השתתפות המדינה והרשויות המקומיות בעלויות ומחייב אותם ברישוי. לממונה במשרד החינוך נתונה סמכות להורות על סגירת צהרון או על הגבלת פעילותו, כאשר יש יסוד סביר לחשד כי עלולה להגרם פגיעה בשלומם או בבטיחותם של ילדים השוהים בו. החל משנת הלימודים תשע”ט יוסמך הממונה להטיל עיצום כספי על הפרת הוראות החוק. בלחץ מפלגת “ישראל ביתנו”, החוק החדש לא הוחל על צהרונים פרטיים. עלות החוק נאמדת ב-900 מיליון שקל ועיקר חשיבותו בהרחבת הסבסוד המדינתי לצהרונים, שניתן עד אז רק לישובים בשלושת העשירונים הנמוכים, לכל רחבי הארץ. עם זאת, לטענת מפעילי צהרונים במרכז, היות ששכר אנשי הצוות גבוה יותר באזור המרכז, הם לא יוכלו לעמוד במסגרת העלות שמציב החוק. כך, ולנוכח הגבלת מחירי הצהרונים ל–935 שקל בחודש, הודיע ארגון ויצו על הפסקת הפעלתם של 84 צהרונים בתל אביב ובגבעתיים וארגון נעמת הודיע על הפסקת הפעלתם של 22 צהרונים בתל אביב. לאחר שעיריית תל אביב-יפו הבטיחה תמיכה כספית בהפעלת הצהרונים הודיע ויצו שיחזור להתמודד במכרזי הפעלת צהרונים בעיר.

יתרונות 

יישום התוכנית של הרחבת חינוך חינם לבני שלוש ויום הלימודים הארוך, שהם בבחינת שירות ציבורי חשוב להורים רבים ובעיקר לנשים עובדות, יתאפשר רק באמצעות קבלנים, שכן אין כל אפשרות מעשית להרחיב את המגזר הציבורי בהיקפים שהתוכנית דורשת.

חסרונות 

להחלטה ליישם את התוכנית באמצעות עובדי הוראה המועסקים על ידי קבלן יכולות להיות “השפעות חברתיות הרסניות“, ובהן:

1. פגיעה באיכות ההוראה במערכת החינוך והיווצרות של שני מעמדות מורים.

2. פגיעה בזכויות המורים המועסקים, הן בהשוואה למורים המועסקים במישרין על ידי משרד החינוך והן בשל החשש שזכויותיהם החוקיות הבסיסיות לא יינתנו להם (תופעה רווחת בהעסקה קבלנית).

3. ויתור מצד משרד החינוך על קביעת סטנדרטים חינוכיים, שכן המכרז רק מקנה למשרד החינוך את הסמכות לאשר את העקרונות החינוכיים והתכניות החינוכיות שקובע הקבלן. בכך יש חשש להתפרקות המשרד מסמכותו הפדגוגית.

4. ניגוד עניינים בתפקידיו של רכז בית הספר, המשמש מורה מן השורה בבית הספר ובו בזמן נציג של הקבלן.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top