הפסקת האבטחה של השב”כ למשלחות ישראליות בחו”ל

ביטחון

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
עד שנת 2000 הייתה האחריות לביטחונן של משלחות מדע, ספורט ותרבות לחו”ל מוטלת על שירות הביטחון הכללי (שב”כ). עם השנים הלך וגדל מספר המשלחות שנדרש השב”כ לאבטח, ללא הבחנה בין קבוצות ציבוריות לקבוצות פרטיות. עם זאת, העלייה בעומס העבודה לא לוּותה בעלייה בתקצוב הפעילות מצד הממשלה. כך נוצר מצב שבו משלחות רבות, שהשב”כ אמור לאבטחן, אינן מאובטחות בפועל.

בנובמבר 2000 הוציא מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט נוהל לאבטחת משלחות היוצאות מטעמו לחו”ל. על פי הנוהל, קבוצות המייצגות את המדינה בחו”ל וממומנות על ידה יאובטחו על ידי השב”כ. לעומת זאת, אבטחת קבוצות כדורגל וכדורסל פרטיות של גברים בלבד לא תמומן מכספי המדינה ולא תיעשה על ידי השב”כ. הנוהל קובע למעשה כי אבטחת הקבוצות הפרטיות בחו”ל תעבור למימון ולביצוע פרטיים.

ב-4 באוגוסט 2011 פורסם כי החל מספטמבר 2011 יפסיק השב”כ לאבטח ספורטאים פרטיים ומשלחות ספורט פרטיות בחו”ל, בדומה להחלטה משנת 2000 שלא יצאה אל הפועל.

העברת האחריות לאבטחה לידי הקבוצות הפרטיות.

אין פיקוח. השירות הופסק.

אבטחת קבוצות פרטיות בחו”ל נעשית בידי גורמים פרטיים. עם זאת, השב”כ מאבטח משלחות ייצוגיות (כדוגמת קבוצות הנוטלות חלק בטורנירים רשמיים) המקבלות היתר על פי התבחינים שפורסמו באוגוסט 2014 בחוזר של ראש מינהל הספורט והמלצות הגורמים המעורבים.

באוקטובר 2015 אסר השב”כ על נסיעתה של משלחת ישראלית לאליפות העולם בשיט בעומאן, לנוכח סירובן של הרשויות לצירופם של מאבטחים ישראלים.

יתרונות

  1. התאמת נפח העבודה של השב”כ למשאבים העומדים לרשותו ועמידה ביעדי האבטחה.
  2. הקטנת העלויות למדינה עקב צמצום השירות.

חסרונות

נוצר מצב שבו קבוצות חזקות מבחינה כלכלית יוכלו לממן את אבטחתן ואילו קבוצות חלשות יתקשו לממנה. דבר זה יכול להשפיע על פעילותן ולפגוע בייצוגה של ישראל במשלחות מדע, ספורט ותרבות בעולם.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

תגובה אחת

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top