הפרטת הפיקוח: בקרה על רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה ומעקב אחריהן

חינוך

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
אופק חדש ועוז לתמורה הן רפורמות ארגוניות, פרופסיונליות ופדגוגיות בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים (אופק חדש) ובחטיבות העליונות (עוז לתמורה), שיישומן החל בשנת 2008 ובשנת 2012 בהתאמה. הרפורמות כוללות שינויים ניכרים במבנה ובאופן העסקת עובדי ההוראה, ובכלל זה הרחבת היקפי הפעילות ושינוי צורת התגמול. הן נעשו על סמך הסכמים קיבוציים בין משרד האוצר (אופק חדש) ומרכז השלטון המקומי (עוז לתמורה) לבין ארגוני המורים. אף שהרפורמות מטילות על המחוזות הרלוונטיים של משרד החינוך את האחריות לשילובן ולהטמעתן, החליט המשרד להפקיד אחריות זו בידי קבלן חיצוני שגם יפקח ויבקר על הרפורמות.

ביולי 2013 פרסם משרד החינוך מכרז להתקשרות עם קבלן חיצוני אשר יבצע את הבקרה והפיקוח על השילוב וההטמעה של הרפורמות. לפי המכרז (סעיף 4.6), הבקרה אמורה להתמקד בשני אפיקים עיקריים: ההיבט הפיזי (פינות עבודה, חדרי כיתות, מעבדות, שעוני נוכחות, סוגי הדוחות הקיימים ועוד); וההיבט הפדגוגי-ארגוני (מיפוי תלמידים לפי סוגים, שילוב שעות הרפורמה במערכת השעות הבית ספרית, ביצוע שעות פרטניות לפי דרישות הרפורמה, מימוש שעות השתלמות לעובדי ההוראה). הבקרה אמורה להיעשות באמצעות ראיונות אישיים עם מורים ומנהלים בבתי הספר שהצטרפו לרפורמה. הקבלן הוא שיכין את תוכנית הבקרה לפי הנחיות המינהל (סעיף 4.8), יבחר את צוותי הבקרה (סעיף 4.9) ויכשיר אותם (סעיף 4.10).

במסגרת הליך הבקרה, וכדי למנוע היווצרות יחסי עובד-מעביד, מציין המכרז כי עובדי הקבלן מנועים מלשבת במשרדי משרד החינוך, מלהשתמש בציוד המשרד או בתארים של עובדי המשרד. דרישות הסף להעסקת בקרים בתחום הפדגוגי כוללות ניסיון של חמש שנים לפחות בעשר השנים האחרונות בתחום החינוך כרכזים פדגוגיים, רכזי שכבה, סגני מנהל בית ספר, מנהלי בתי ספר או מפקחים.

הפיקוח על עבודת הקבלן נתון בידי המינהל הפדגוגי (סעיף 20). לפי המכרז, משרד החינוך רשאי בכל עת לבדוק את המערכת התקציבית ואת הנהלת החשבונות של הקבלן. על הקבלן להעמיד לרשותם ולעיונם של המשרד או של נציג מטעמו את כל החומר והמידע שידרשו, על פי שיקול דעתם הבלעדי. נציגי המשרד רשאים לבקר באתרי מתן השירותים, להתרשם מהם ולהעביר את הערותיהם לנציגיו המוסמכים של הקבלן לעניין מכרז זה, ולדרוש הפסקת עבודתו של כל עובד במיזם הקשור למכרז.

המכרז נסגר בחודש אוגוסט 2013, אך לפי אתר הרכש והמכרזים של משרד החינוך טרם נבחר ספק.

בנובמבר 2014 פורסם, בעקבות פניית התנועה לחופש המידע, כי למשרד החינוך היו בשנת 2013 התקשרויות עם חברת מרמנת בסך 389 מיליון ש”ח, ובהן הפעלת צוותים להטמעת תוכניות אופק חדש ועוז לתמורה בבתי הספר.

ביולי 2015 הגישה ח”כ שלי יחימוביץ שאילתה לשר החינוך לנוכח העובדה שבאתר החשב הכללי, בדיווח על “הארכת התקשרות לשנה שלישית במסגרת החוזה להפעלת צוותים להטמעת הרפורמות אופק חדש ועוז לתמורה” נאמר שמרמנת היא המפעילה, בעוד באתר משרד החינוך נכתב ש”אשד משאבי אנוש והנדסה” זכתה במכרז. ח”כ יחימוביץ ביקשה מהשר לקבל פירוט מלא של כלל ההתקשרויות בין משרדו לבין חברת מרמנת.

באוגוסט 2016 הודיע משרד החינוך על הארכת ההתקשרות עם מרמנת בנושא הבקרה והמעקב של שילוב הרפורמות עוז לתמורה ואופק חדש, בפטור ממכרז, עד לסוף 2016.

יתרונות

  1. סיוע בהתמודדות עם לחץ העבודה במשרד החינוך ועם המחסור בכוח אדם.
  2. קבלת חוות דעת חיצונית על פעילות המשרד.

חסרונות

  1. ניתוק הליך הבקרה והפיקוח מהליך הביצוע מקשה את לימוד מרכיבי הרפורמה והדרכים לשיפורה.
  2. תופעת הניתוק שצוינה למעלה באה לידי ביטוי נוסף: עובדי הקבלן החיצוני מנועים מלשבת במשרדי משרד החינוך ולהשתמש במשאביו. ייתכן שניתוק זה חמור עוד יותר מכיוון שהוא פוגע בעבודה היומיומית, ובכלל זה בעבודת השילוב וההטמעה של הרפורמה.
  3. היקף שיקול הדעת שהועבר לקבלן במסגרת כתיבת מערך הפיקוח משמעו הכפפה, הלכה למעשה, של עבודת ההוראה להערכה של גורמים פרטיים.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top