הפרטת הפיקוח על משפחתונים

עבודה

  • רקע
  • מודל הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
שר הכלכלה (בעבר שר התמ"ת) הוא הממונה מטעם המדינה על הפיקוח על מעונות יום לפעוטות בני שישה חודשים עד שלוש שנים מכוח חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה-1965. במסגרת סמכותו, הוא רשאי, בין השאר, לתת ולחדש רשיונות להפעלת מוסדות כאלה, לבטל רשיונות או לפטור מרשיון ניהול – הכול על פי הקריטריונים המפורטים בחוק. סעיף 7 בחוק קובע שהשר ימנה מפקחים שיהיו רשאים להיכנס לכל מעון כדי לבחון אם הוא עומד בתנאי הרשיון. ביולי 2010 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית לפיקוח על מעונות יום לפעוטות. בסעיף 21 בהצעת החוק נקבע כי הממונה רשאי להסתייע בגוף בודק – תאגיד פרטי שיערוך בדיקות ויסייע לממונה במלאכת הפיקוח.

הועדה לזכויות הילד קיימה מספר דיונים בהצעה שבהם הועלו, בין השאר, חששות בנוגע להפקדת הפיקוח בידי גורמים פרטיים ובעיקר לגבי אופי הסמכויות שיהיו בידיהם – האם מדובר סמכויות טכניות או שמא גם בסמכויות שבשיקול דעת כדוגמת הענקת רשיון וחידושו. ב-21 במרץ 2012 דחתה הועדה לזכויות הילד את ההצבעה על הצעת החוק בעקבות התנגדות חברי כנסת להעברת הפיקוח על המעונות למיקור חוץ. עקב כך משך שר התמ"ת דאז שלום שמחון את הצעת החוק.

באוגוסט 2012 הפיצה הממשלה תזכיר חוק חדש דומה לקודמו שאף הוא מאפשר להסתייע בגופי פיקוח חיצוניים שייבחרו באמצעות מכרז ושיוסמכו על פי קריטריונים שייקבעו. כמו כן מוצע לקבוע במפורש את סמכות השר לנסח הוראות לעניין דרכי הפעולה וסדרי העבודה של גופים בודקים שקיבלו היתר, ושל הבודקים והמומחים המועסקים על ידם.

הממשלה החליטה כי עם אישור החוק יוקצה תקציב של כ-700 מיליון ש"ח בפריסה רב-שנתית להתאמות הנדרשות, עבור המסגרות המצטרפות למערכת הפיקוח או עבור מסגרות קיימות הנדרשות לשיפור הסטנדרט, על מנת לעמוד בדרישת החוק. בנוסף יוקצו 355 מיליון ש"ח בפריסה רב-שנתית לצורך התאמת מערך הפיקוח וסיוע בהכשרת המטפלות.

ההצעה לא קודמה בסופו של דבר.

הסתייעות בגופי פיקוח חיצוניים שייבחרו באמצעות מכרז ושיוסמכו על-פי קריטריונים שייקבעו. התשלום למפקחים הוא לפי גן ולא לפי מספר ילדים.

משרד הכלכלה.

בנובמבר 2014 הביא משרד הכלכלה לאישור הממשלה הצעת חוק לפיקוח כולל על מעונות היום. הצעת החוק דומה להצעות החוק הקודמות, ומשמרת את המתכונת שלפיה הפיקוח ייעשה על ידי גופים פרטיים. ההצעה נתקלה בהתנגדותם של חברי כנסת אחדים, בטענה כי החוק ישית עול כספי משמעותי על הורי הפעוטות. בסופו של דבר, ההצעה לא נדונה.

בנובמבר 2015 החליטה הממשלה על מינוי ועדה בין-משרדית לבחינת העברת האחריות על מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. באותה עת התפרסם גם דוח חמור של מכון ברוקדייל על הטיפול הממשלתי בגיל הרך, שעסק גם בהיעדר הפיקוח על מסגרות החינוך הקיימות. בעקבות הדוח קראה הוועדה לזכויות הילד של הכנסת להעברת האחריות על המעונות לידי משרד החינוך.

באפריל 2016 התפרסם כי הועדה הבין-משרדית החליטה להותיר בידי מליאת הממשלה את ההכרעה הסופית האם להעביר את המשפחתונים לאחריות משרד החינוך.

בסוף יולי 2016 החליטה הממשלה להעביר את האחריות על מעונות היום לידי משרד הרווחה, וזאת בניגוד מוחלט להמלצות של ועדות שונות שבחנו את העניין וללא עבודת מטה מקדימה. העברת המעונות תאפשר להפעילם גם ללא פיקוח של משרד החינוך אחר הכשרת אנשי הצוות במעונות והיחס לילדים השוהים בהם. בספטמבר 2016 מתח יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת, ח"כ אלי אלאלוף, ביקורת נוקבת על ההחלטה ואמר שהיא מונעת משיקולים פוליטיים.

בספטמבר 2016 איימו הארגונים המפעילים את המעונות המפוקחים לפתוח בשביתה כללית בגין היעדר תקציבים, מצוקת כוח אדם קשה ומחסור חריף במבני מעונות. יום לפני השביתה הגיעו ראשי הארגונים להבנות עם משרד העבודה והרווחה, במסגרתן הועבר מידית מענק חד-פעמי בסך של 60 מיליון שקלים. עוד הוסכם על העלאה בשכר של 400 שקלים למטפלות מתחילות עם ותק של עד שלוש שנים והעלאה בשכר של 400 שקלים למטפלות ותיקות שתינתן בשלוש פעימות. בנוסף לכך, תינתן תוספת תקציבית של 50 מיליון שקלים בשלוש פעימות עד 2018. בתמורה להסכם, הארגונים מתחייבים לשקט תעשייתי למשך שלוש שנים.

בפברואר 2017 פרסמה הקליניקה לזכויות נשים בעבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית חוות דעת הקוראת לשינוי מודל ההעסקה של מנהלות המשפחתונים המסובסדים (במסגרת תוכניות לעידוד תעסוקה, או בהפניית לשכות הרווחה). זאת, בין השאר, בשל מודל תשלום המצמצם למינימום את אחריות המדינה על הבטחת התשלום במלואו ובמועדו, אשר מגביל מאוד את פוטנציאל ההשתכרות של המטפלות ואת גובה הכנסותיהן בפועל. חוות הדעת מציעה להכיר ביחסי המטפלות והמדינה/המפעילים כיחסי עובדת-מעסיק.

ביוני 2017 הודיע שר הרווחה כי יוגדל ב-150 מספר המשפחתונים שיהיו בפיקוח משרדו.

יתרונות

  1. חסכון בעלויות הכרוכות בהעסקת המפקחים הנדרשים כעובדי מדינה.

חסרונות

  1. היעדר "פיקוח-על" רציני של משרד הכלכלה על עבודת המבדקות.
  2. חשש שכניסת גורמים עסקיים לתחום תביא לניסיון לקדם צורך מלאכותי במפקחים.
  3. חשש שהפרטה זו תשמש תקדים שיוביל להעברת הפיקוח מגורמים ממשלתיים לגורמים פרטיים גם בשירותים אחרים.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top