הפרטת התכנון: כתיבת מכרזים, חוקים ותקנות למשרדי הממשלה במיקור חוץ

משפט

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
זה כמה שנים משתמשים משרדי הממשלה במשרדי עורכי דין פרטיים לכתיבת מכרזים בתחומים שונים. מדובר ב”מיקור חוץ של מיקור החוץ” – שימוש בגורמים פרטיים כדי ליצור את התשתית להתקשרות עם גופים פרטיים אחרים. עד עתה לא פורסם כל מידע על היקף ההתקשרות עם משרדי עורכי הדין, זהות המשרדים, הסכומים המועברים ואופן התגמול.

בשנת 2009 פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיה בנושא רכישת שירותים משפטיים חיצוניים על-ידי הממשלה. על-פי ההנחיה, ניתן להעביר ביצוע עבודה משפטית מסויימת לייעוץ חיצוני בהתקיים אחת משתיים: מדובר בעבודה משפטית מוגדרת הדורשת מומחיות שאינה מצויה בשירות המדינה; או בעבודה מוגדרת שאינה מעוררת רגישות מיוחדת ושבשל עומס עבודה לא ניתן לטפל בה בזמן סביר במסגרת שירות המדינה. יש חשיבות לתחימת ההתקשרות החיצונית למינימום הנדרש ולקביעת הסדרי פיקוח ובקרה נאותים. אין להפנות לייעוץ חיצוני עבודה המחייבת גיבוש מדיניות משפטית או עבודה שהיא בגדר הפעילות השוטפת של הלשכה המשפטית ושאינה מתייחדת במאפיין כלשהו שיכול להצדיק את ביצועה באמצעות ייעוץ משפטי חיצוני.

בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע החלו משרדי הממשלה להציג תמונה חלקית של היקף השימוש בעורכי דין חיצוניים לכתיבת מכרזים. מהמסמכים שסופקו עולה כי משרדים רבים העסיקו עורכי דין פרטיים להכנת מכרזים ממשלתיים: כך, למשל, משרד ראש הממשלה (לשם כתיבת מכרז לבחירת גוף מנהל לבית העצמאות, מקום הכרזת עצמאות המדינה), משרד התחבורה (לשם כתיבת מכרז לכרטיס חכם בתחבורה ציבורית) ומשרד התקשורת (לשם כתיבת מכרז תדרים).

עוד התברר כי משרדי ממשלה מעסיקים עורכי-דין פרטיים גם לשם כתיבת הצעות חוק, תקנות ונהלים. כך עשו, למשל, משרד השיכון (לשם כתיבת קוד בנייה שיעוגן בתקנות התכנון והבנייה), משרד התרבות והספורט (לשם כתיבת הצעות חוק, חקיקת משנה, נהלים והנחיות) ומשרד החקלאות (לצורך כתיבת תקנות בתחום השירותים הווטרינריים ובתחום משק החלב).

על פי רוב מיקור חוץ בדרך של מכרז. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן פטור ממכרז ומיקור החוץ נעשה בדרך של הסמכת משרד עורכי דין מטעם משרד המשפטים.

סוגיית הפיקוח פחות חשובה כאן מכיוון שמדובר בתשלום על מוצר מוגמר, ולא על שירות מתמשך.

באפריל 2014 פרסם המשרד לביטחון הפנים מכרז שירותי ייעוץ בהליכי מכרזים והתקשרויות. בספטמבר 2014 פרסם משרד האוצר מכרז למתן ייעוץ, ליווי וכתיבת מכרזים ובקשות להצעות מחיר. בדצמבר 2014 אישר משרד רה”מ התקשרות בסכום של 2 מיליון ש”ח עם ארבעה משרדי עורכי דין, לתקופה של שנה. ביולי 2015 פורסם כי משרד האוצר ביקש לאשר בפטור ממכרז התקשרות (בעלות של כ-438,000 ש”ח) עם שלוש עורכות-דין (שעבדו בעבר במשרדי הממשלה) כדי שיקיימו בקרה על ניסוח חוק ההסדרים ותקציב המדינה בלשכת המשפטית של המשרד. האוצר נימק את הצורך בהתקשרות בלוח הזמנים המזורז להכנת תקציב המדינה לשנים 2015–2016 ובסיכום עם משרד המשפטים שלפיו הביקורת על הנוסח שמגיש האוצר מחייבת תגבור של שלושה עורכי דין בכירים.

יתרונות

התמודדות עם לחצי העבודה ועם המחסור בכוח אדם באגפים המשפטיים במשרדי הממשלה.

העסקת כוח אדם מקצועי ומיומן בתחומים שבהם הידע אינו קיים במשרדי הממשלה.

חסרונות

העסקת עורכי דין חיצוניים בנושאים מורכבים בעייתית במיוחד:

א. הפנִייה לעורכי דין בעלי התמחות והתמקצעות בתחומים מוגדרים מונעת פיתוח של ידע וצבירת ניסיון בסוגיות המורכבות החשובות למשרד, וממילא מגדילה את היקף הסוגיות המועברות לטיפול חיצוני.

ב. הסוגיות המורכבות מחייבות בדרך כלל הפעלת שיקול דעת לשמירת האינטרסים הציבוריים, שלא ראוי להעביר לידי עורכי דין פרטיים.

ג. כתיבת חוקים ותקנות אמורה להסתמך על ידע שנצבר במשרדי הממשלה, וכן להזין את השינויים בתחומים האמורים. העברת כתיבת החוקים והתקנות למשרדים פרטיים מנתקת את הליך ההיזון האמור ומחלישה את משרדי הממשלה.

ד. העברת האחריות לכתיבת מכרזים למשרדי עורכי דין צפויה לכלול גם העברת הסמכות לקביעת הידע באשר לאמות המידה הראויות לפעולה. כיוון שכך, ייתכן שבעתיד הנראה לעין יהיה היגיון בשימוש באותם משרדים גם במסגרת הליכי האכיפה.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top