הרחבת הסמכויות של הפקחים העירוניים

ביטחון

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
ב-8 ביוני 2010, במסגרת רפורמה שנועדה להגביר את הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה, אישרה ועדת שרים את הקמתו של מערך שיטור עירוני שיהיה משותף לשוטרים ולפקחים עירוניים שיורחבו סמכויותיהם. במסגרת זו הוצע כי יורחבו הן סמכויות הפקחים העירוניים והן סמכויות המאבטחים – המועסקים באופן פרטי – כדי לאפשר גם להם לסייע למשטרה במניעת מעשי אלימות.

באוגוסט 2011 עבר בכנסת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע”א-2011. במסגרת החוק הורחבו סמכויות הפקחים העירוניים (הדיון בסמכויות המאבטחים הופרד מהצעת חוק זו), ובהן – לדרוש מאדם החשוד בביצוע מעשה אלימות להזדהות, למנוע ממנו כניסה למקום מסוים או לחייבו לצאת ממנו, לערוך חיפוש גופני ולעכבו עד להגעת שוטר, אם יש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה. את הסמכויות האמורות אפשר להפעיל אגב שימוש בכוח סביר. אף שעל פי ההצעה המקורית היה אמור החוק לחול בכל הארץ, צומצמה תחולתו לפיילוט של שנתיים ב-12 רשויות בלבד.

ביוני 2013 החליטה הכנסת להאריך את תחולת החוק בשנתיים, ועל פי דיווח שנמסר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הפיילוט עובד ב-17 רשויות מקומיות. בנובמבר 2013 הובאה לאישור הוועדה בקשה של משרד הפנים להוסיף לפיילוט שמונה ערים נוספות. העיר שפרעם הוצאה מן הפיילוט משום שלא הצליחה לעמוד בתנאי ההשתלבות בו.

הגדלת סמכויות אכיפת החוק של גורמים מחוץ למשטרה – פקחים עירוניים עובדי עירייה ומאבטחים עובדי חברות פרטיות.

המשרד לבטחון פנים.

במארס 2014 האריכה ועדת הפנים את הפיילוט עד יוני 2015, והוסיפה לפיילוט 16 ערים נוספות, ובהן תל-אביב.

על-פי דיווח עיתונאי מספטמבר 2014, ביקורת פנימית של המשטרה העלתה שישנם ליקויים קשים בהפעלת יחידות השיטור העירוני: הפקחים המסייעים חורגים מסמכויותיהם, הועדות העירוניות המפקחות אינן מתכנסות כפי שהיו אמורות, והכשרת הפקחים לוקה בחסר. גם דוח מבקר המדינה מצא שוועדת ההיגוי הלאומית לנושא כמעט ולא התכנסה, וכי מערכי אכיפה פעלו ללא תכניות עבודה מסודרות.

למרות זאת, ביולי 2015 הוארכה הוראת השעה עד לפברואר 2017, וזאת, על אף עמדת האגודה לזכויות האזרח שלפיה לא הוצגה בפני וועדת הפנים תשתית עובדתית מספקת המצביעה על הצלחת הפיילוט, וכי רשויות מקומיות לא פרסמו תלונות על הפעלת סמכויות של פקחים מסייעים, אף שהחוק דרש זאת מהן. עם זאת, הצעת החוק הממשלתית שכללה חלק נוסף העוסק, בין השאר, בהסמכת הפקחים העירוניים לעכב חשודים בגין הפרת חוקי עזר עירוניים, פוצלה, בהחלטת וועדת הפנים, להצעת חוק נפרדת שתקודם בבוא העת.

בפברואר 2017 הוארכה הוראת השעה בפעם השלישית, עד לסוף דצמבר 2019.

יתרונות

  1. הקלה בעומס שהמשטרה נתונה בו.
  2. שיפור אפשרי בתחושת הביטחון האישי של האזרחים.

חסרונות

  1. הקניית סמכות רחבה לפקחים ומאבטחים שקיבלו הכשרה מצומצמת.
  2. קושי בפיקוח על החברות המעסיקות את המאבטחים.
  3. זליגת סמכויות שימוש בכוח לגופים לא ממשליים.
  4. חשש מפני הקמתה של “משטרה עירונית” שהפיקוח עליה רופף והיא כפופה לראשי הרשויות.
  5. הרחבת השיטור העירוני מעניקה יתרון לרשויות חזקות בתחום הביטחון האישי שכן תושביהן יכולים לסייע במימון הסיירות העירוניות. מצב דברים זה מרחיב את הפערים החברתיים.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

תגובה אחת

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top