התעשייה הצבאית לישראל (תע"ש)

חברות ממשלתיות

  • רקע
  • מודל הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
תע"ש היא יצרנית הנשק והתחמושת העיקרית של כוחות היבשה של צה"ל, והיא מורכבת ממפעלים בעלי מגוון התמחויות. בסוף אוגוסט 2005 החליטה הממשלה למכור את כל אחזקות המדינה בתע"ש כמקשה אחת במכירה פרטית למשקיע, או לקבוצת משקיעים מהארץ ו/או מחו"ל, תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של המדינה. עוד קודם לכן נמכר מפעל הנשק הקל "מגן", חברת בת של תע"ש, לאיש העסקים סמי קצב, בהליך שעליו מתח מבקר המדינה ביקורת קשה והמליץ להפיק לקחים לקראת הפרטת תע"ש.

בהמשך להחלטה מ-2005 ולהחלטת ממשלה נוספת שהתקבלה במרץ 2007, ובעקבות המשבר העסקי המתמשך של החברה, בדצמבר 2009 החליטה הממשלה להמשיך ולקדם את הפרטת החברה. בכפוף לאילוצים של תקציב המדינה, הוחלט להעביר לרשותה הלוואה נוספת של 60 מיליון ש"ח, שיצטרפו להלוואה בסכום זהה שניתנה לה בעבר. בסוף ספטמבר 2010 נודע כי משרד האוצר מסרב להעניק לתע"ש ערבויות הדרושות לה לביצוע עסקאות חדשות כל עוד לא חלה התקדמות בתהליך הפרטת החברה, וכי החברה סיימה את שנת 2009 בהפסד של כ-250 מיליון ש"ח. בדיון שנערך בוועדת הכספים באוקטובר 2010 טענו חברי כנסת כי אי-העמדת הערבויות היא למעשה מדיניות "ייבוש" מכוונת של האוצר שנועדה לקדם את הפרטת החברה.

לאחר כמה שנים ללא פעילות, בספטמבר 2013 אישר דירקטוריון תע"ש את המתווה להפרטת החברה. אז דווח כי הנהלת החברה, משרדי הממשלה וההסתדרות הגיעו להסכם, ולפיו תע"ש תופרט כמקשה אחת, למעט חטיבת גבעון המסווגת שתועבר למשרד הביטחון כיחידת סמך. תוקם חברה חדשה אשר תקבל על עצמה את כל הפעילות העסקית של תע"ש, בלא החובות בסך כשני מיליארד שקל, אשר המדינה תמחל עליהם. במסגרת ההפרטה יפרשו כ-1,200 מעובדי החברה, שהם כשליש מכלל העובדים, והם יזכו לפנסיית גישור (עד לגיל הפרישה) וכן לפנסיה מועדפת לאחר גיל הפרישה. קרן בהיקף של 830 מיליון שקל תוקם למימון הסדרי הפרישה של עובדים אלו, וגם של עובדים נוספים שיפרשו או יפוטרו לאחר המכירה. עוד סוכם שמפעלי תע"ש יועתקו מרמת השרון לנגב, והקרקעות (היקרות) ברמת השרון יימכרו.

לפי הדיווחים, תהליך ההפרטה יימשך כשנתיים. במסגרתו תופרט תע"ש כמקשה אחת, למעט הפעילות המסווגת הקשורה להנעה רקטית, שתישאר בידי המדינה (חברת "תומר"). משרד הביטחון התחייב לבצע רכש שנתי רחב מתע"ש עד לשנת 2018, בהיקף כספי של 550 מיליון ש"ח בשנה.

ממשלת ישראל הכריזה על צו אינטרסים חיוניים בחברה המחייב את הבטחת קיומם של תחומי הפעילות, שמירת אופייה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל, ומניעת חשיפה או גילוי של מידע מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה.

בהליך המכירה של החברה יוכלו להשתתף תושבי ישראל ואזרחיה, או חברות ישראליות בלבד. עם זאת, תותר השתתפות עקיפה של זרים ושל חברות זרות, כבעלי מניות, בשיעור של עד 90%, בחברה ישראלית. החלטת ההפרטה מתנה את ההשתתפות במכרז ואת רכישת החברה בקבלת אישורים והיתרים ממשרד הביטחון.

העלות הכוללת של ההפרטה היא כ-5.7 מיליארד ש"ח. העלות תכלול מימון ההסכם עם העובדים, שבמסגרתו יפרשו 1,170 עובדים בעלות ממוצעת של 1.3 מיליון ש"ח לעובד; מחיקת חובות בגין הלוואות בעלים רבות שהמדינה העמידה בהיקף של כ-2.5 מיליארד ש"ח; השקעה בהקמת חברה מסווגת בבעלות המדינה; מימון הפינוי מרמת השרון והמעבר לנגב; מימון המשך הפעילות השוטפת של החברה ועוד. במסגרת ההפרטה יוסדרו מבנה ההון של החברה ופס הייצור של התחמושת הכבדה, ותהיה הפרדה בין התחייבויות עבר לפעילויות עסקיות עתידיות באמצעות תע"ש מערכות, מתוך העברת העובדים לחברה זו. החברה המסווגת "תומר" תישאר באחריות משרד הביטחון.

על תהליך ההפרטה הייתה אחראית רשות החברות הממשלתיות, וההסכמים עברו אישור של ועדת הכספים של הכנסת.

בחודש אפריל 2014 נחתמו הסכמים בין המדינה, החברה והעובדים להפרטת תע"ש, והם אושרו על ידי  ועדת הכספים של הכנסת.

ביוני 2015 החליטה ועדת הכספים של הכנסת לעכב את פתיחת חדרי המידע לרוכשים הפוטנציאלים של חברת תע"ש – השלב הבא בהליך הפרטתה – עד לקבלת הבהרות משר האוצר משה כחלון אם בכוונתו להמשיך בהליך ההפרטה, וזאת לנוכח השיפור במצבה הכלכלי. עם זאת, במקביל, הוועדה אישרה העברת הלוואה של 275 מיליון ש"ח מהמדינה לתע"ש, בעיקר בגין שיפוי נושאי משרה, כחלק מהכנתה להפרטה וכנהוג בהפרטות של חברות ממשלתיות. רשות החברות הממשלתית הודיעה בישיבה כי בכוונתה לסיים את הליך ההפרטה עוד ב-2015. במסגרת כוונה זו קיבלו עשר קבוצות אישור לגשת לחדרי המידע, ואף דווח כי הנהלת תע"ש ניסתה לעניין משקיעים זרים בקניית החברה, לכאורה בניגוד לנהלי רשות החברות הממשלתיות. יו"ר תע"ש הבהיר כי לאחר שיחות עם שרי הביטחון והאוצר, חדרי המידע ייפתחו כמתוכנן בחודש יולי. לאחר התערבות של יו"ר ועדת הכספים נדחתה פתיחת חדרי המידע עד שניתנה חוות-דעת של רשות החברות הממשלתיות.

בתחילת 2016 פרשו ארבע מחמש החברות המתמודדות במכרז, חלקן בטענה שהמכרז תפור לטובת חברת "אלביט" שנותרה המתמודדת היחידה. בעקבות זאת עלה חשש כי אלביט תהפוך למונופול, וכי יהיה צורך בבחינה של רשות ההגבלים העסקיים. במארס 2016 החליטה ועדת המכרזים ברשות החברות למכור את תע"ש לאלביט בכפוף לסיכום על המחיר.

באוקטובר 2015 מינה קבינט הדיור את החברה הממשלתית לשירותי איכות סביבה לזרוע הביצוע לשיקום קרקעות תע"ש (וכן הקרקעות של בסיסי צה"ל המפונים). בנובמבר 2015 הזהירה רשות המים כי הפרטת תע"ש תקשה על טיפול במוקדי זיהום מי התהום שיצרה תע"ש. בנוסף, עלו טענות על ניגוד עניינים במינוי דירקטורים לחברה לשירותי איכות סביבה, אשר אמונה על שיקום קרקעות תע"ש ששטחן הוא 7,000 דונם בקירוב ומחירן מוערך ב-40-60 מיליארד שקל. למרות כל זאת, ועדת השרים להפרטה אישרה את הקמתה של חברה בשם "נצר השרון" שתפקידה יהיה לטפל בכל נושאי טיהור וחקירת הקרקע במתחמי תע"ש. עוד הוחלט כי המדינה תשפה את רוכש תע"ש למשך 30-20 שנה על תביעות סביבתיות, והתקבלו החלטות בנוגע לאחריות המדינה על פגיעות סביבתיות שיתגלו בעתיד, ועל ביצוע פעילויות שונות הנוגעות לבקרת איכות הסביבה והשפעת פעילות החברה על מי תהום. באפריל 2016 נחתם הסכם לשיקום קרקעות מזוהמות במחנות צה"ל ובמפעלי תע"ש שיפונו בין משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל.

בינואר 2016 התפרסם כי מבקר המדינה בודק חשד להטיית מכרזים בעת הליכי ההפרטה של תע"ש ולאי-סדרים בהערכת שווי החברה. המבקר הביע חשש שגורמים במשרדי האוצר והביטחון מעורבים באופן לא תקין בתהליכי ההפרטה, בניסיון להשפיע על תוצאות המכרז. בעקבות כך הקפיא מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד את כלל תוכניות ההפרטה של החברה עד לסיום חקירת המבקר. באב"ד טוען כי יש לנצל חקירה זו כדי לערוך בחינה מחדש של ההתנהלות בנוגע להפרטת תע"ש. שר הביטחון הצהיר כי הוא דוחה את הטענות לכך שמשרד הבטחון ניסה להשפיע על התהליך. במאי 2016 פורסם כי תוזמן הערכת שווי נוספת וכי הליך ההפרטה יימשך, זאת לאחר שמבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה אישרו את המשך תהליך המכרז. כמו כן פורסם כי רשות החברות תפנה בעצמה לרשות להגבלים עסקיים לבחינת השפעת ההפרטה לאלביט מערכות על שוק הנשק הישראלי. נכון ליוני 2016 גוברות ההערכות כי הפרטת תע"ש תעוכב במספר חודשים בעקבות הזמנה מחודשת של שתי הערכות שווי לחברה, לאחר שחברת פרומתיאוס שערכה את הערכת השווי הקודמת נחשדה בניגוד עניינים בהיותה ספקית שירותי ייעוץ לחברת אלביט, המתמודדת היחידה על מכרז ההפרטה.

ביולי 2016 התפרסם כי החברות שביצעו הערכת שווי של החברה העריכו אותו ב-1.3-1 מיליארד ש"ח, אך עבור אלביט, המתמודדת היחידה במכרז, היא שווה יותר – כ-1.8-1.6 מילארד ש"ח – הן בשל הסינרגיה שבין שתי החברות והן בשל העובדה שההפרטה תעלים מתחרה מהענף הביטחוני. באוגוסט 2016 החליטה רשות החברות להתקדם למשא ומתן כספי מול אלביט, למרות התנגדות החשבת הכללית והיועץ המשפטי במשרד האוצר, ולמרות שטרם הסתיימה הערכת השווי הסופית. יום לאחר מכן הודיע מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כי הוא עוצר כל התקדמות בהפרטת תע"ש עד לאחר ביצוע הערכת השווי. גם מבקר המדינה ביקש לעצור את הליך ההפרטה עד שיפרסם דוח בנושא.

בדצמבר 2016 פורסם כי עד סוף החודש יושלם הסכם התייעלות במסגרת הליכי ההפרטה שבמסגרתו יפרשו 1200 עובדים בתנאים משופרים. בנוסף, נחתם הסכם שכר עם העובדים הנותרים בחברה לשנים הבאות, הכולל העלאת שכר של 6% בפריסה לשלוש שנים.

בינואר 2017 התפרסם כי בעקבות ממצאים שעולים מטיוטת דוח מבקר המדינה, המצביעים על ליקויים בהליך המכרז, החליטו מנכ"לי משרדי האוצר והביטחון על מינוי האלוף (במיל') יעקב עמידרור ל"בודק בלתי תלוי" שיחווה את דעתו על הליך ההפרטה ויקבע אם על המדינה להמשיך בה במתווה הנוכחי שלה.

במארס 2017 הצהיר שר הביטחון כי הורה להפסיק את תהליך ההפרטה כל עוד מנהל רשות החברות הממשלתיות מעורב בתהליך.

ביוני 2017 החליט החשב הכללי להמשיך בתהליך המכרז, מהנקודה שבה הופסק באוגוסט 2016 ולהמשיך במו"מ מול אלביט שנותרה המתמודדת היחידה. ועדת המכרזים של משרד החשב ורשות החברות מצאו שאין בטענות מבקר המדינה, שלפיהן קיימים ניגודי עניינים שונים במכרז, כדי לעצור את התהליך.

באוגוסט 2017 פורסם כי הסיבה שהובילה את הקבוצות המתמודדות במכרז – מלבד אלביט – לפרוש ממנו היתה שחדרי המידע שעל בסיסם אמורות היו החברות להחליט אם הרכישה כדאית, היו חסרים בנתונים קריטיים על מצב החברה. תע"ש דחתה את הטענות בתוקף.

באוקטובר 2017 פורסם כי רשות ההגבלים העסקיים בודקת את ההשפעה של רכישה אפשרית של תעש על-ידי אלביט ואת החשש שאלביט תהפוך ל"כוח ריכוזי" מול משרד הביטחון.

 

יתרונות

  1. הפרטת החברה תאפשר לכל מפעל להתחרות באופן עצמאי, בלי "לסבסד" מפעלים כושלים בתוך הקונצרן.
  2. לפי יו"ר ההסתדרות, מפעלי תע"ש הם מפעלים ביטחוניים מוצלחים אשר אינם יכולים להפיק רווחים בגלל כבילה להסדרים הנוכחיים.
  3. הפרטת החברה עשויה להיטיב עם עובדי החברה, אשר לא נהנו מהעלאת שכר זה למעלה מעשור.

חסרונות

  1. סיכון לחשיפת סודות ביטחוניים ואף להשתלטות גורם עוין על החברה.
  2. בעלות של גורם פרטי על תעשייה זו עלולה לפגוע בהמשך הפיתוח והייצור של שירותים חיוניים לביטחון ישראל.
  3. נטען כי השיפור ברווחיות החברה מייתר את הצורך למכור אותה.
  4. נטען כי הפרטת תע"ש תקשה על טיפול בזיהום שיצרה.

 

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
CLOSE
CLOSE