חברות הדיור הציבורי

,fbui uxchcv

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
דיור ציבורי נועד לספק דירות להשכרה בעלוּת נמוכה לאוכלוסיות בעלוֹת קשיים כלכליים העומדות בתנאי הזכאות. בישראל כשבעים אלף דירות בדיור הציבורי המנוהלות על ידי “חברות מאכלסות”: חלמיש, שקמונה, חל”ד, פרזות, עמידר ועמיגור. ב-1 בינואר 2001 היה אמור חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ”ט-1998 להיכנס לתוקף למשך חמש שנים. החוק היה אמור לאפשר לדיירים בדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם במחיר נמוך, אך כניסתו לתוקף נדחתה שוב ושוב. במקביל ערכה הממשלה מבצעים מיוחדים למכירת חלק מהדירות לזכאים בהנחות משמעותיות.

האחריות לדיור הציבורי מוטלת על משרד השיכון ולניהול הדירות אחראיות חברות האכלוס הפועלות מטעמו. על פי נתוני משרד השיכון, כ-2,500 משפחות ויחידים זכאים ממתינים כיום לקבלת דיור ציבורי. רבים מהם ממתינים לדירות שנים רבות, לעתים אף יותר מעשר שנים. מאגר דירות הדיור הציבורי עמד בסוף שנת 2011 על כ-63,500 דירות; מהן כ-2,300 מושכרות לגופים ציבוריים, ובהם רשויות מקומיות, מוסדות לימוד, משרדי ממשלה, עמותות, בתי חולים וקיבוצים עירוניים. דירות אלה משמשות ברובן למגורים של דיירים מטעם הגופים השוכרים, כמו סטודנטים ותלמידי ישיבות, חוסים, מורים חיילים, צוות בית חולים, חברים בקיבוצים עירוניים ובגרעיני התיישבות; מקצתן משמשות משרדים, בתי כנסת ומועדונים. בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה ב-2013, נמצאו ליקויים חמורים בפיקוח של משרד השיכון על החברות הממשלתיות.

במאי 2009 התקבלה החלטת ממשלה לייעול המגזר הציבורי – חברות ממשלתיות. החלטה זו מבקשת להביא לפירוק או להפרטת שקמונה, חל”ד וחלמיש, לחסל את עסקיהן או להעביר את תפקידיהן לחברות ממשלתיות אחרות או לגופים לא-ממשלתיים, מטעמי ייעול וחיסכון. ההחלטה נכללה גם בהצעת מחליטים של חוק ההסדרים 2009–2010. באותה ישיבת ממשלה התקבלה גם החלטה בדבר פירוקה של חברת פרזות מטעמי ייעול וחיסכון והעברת תחומי אחריותה למשרד הבינוי והשיכון ולחברת עמידר או עמיגור.  ביולי 2010 התקבלה בממשלה החלטה נוספת בדבר פירוק פרזות.

בהצעת חוק ההסדרים 2011–2012 ביקש משרד האוצר לדחות את יישומו של חוק הדיור הציבורי בחמש שנים נוספות. משמעותה של דחייה זו הייתה שלילת אפשרותן של עשרות אלפי משפחות לרכוש את הדירות שבהן הן מתגוררות. לטענת האוצר, מבצעי המכירה צמצמו את יכולתה של הממשלה לספק פתרונות דיור, וכדי למנוע צמצום נוסף בדירות יש לדחות את יישום החוק.

לעומת זאת, מבקר המדינה ציין כי אף שהצטברו הכנסות בסך שני מיליארד ש”ח ממכירת דירות ציבוריות במבצעי המכירה, לא נוספו דירות למלאי הדירות הציבורי, וכי בהשוואה לשנת 2005, חלה ב־2008 ירידה של 62% בתקציב הסיוע לדיור הציבורי. בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג שהתקבלו לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011 ונקבעו בהחלטת ממשלה, הוחלט לאפשר בנייה של מתחמי דיור לזכאי הדיור הציבורי על קרקע חומה בערים שבהן הדבר אפשרי. נכון לשנת 2014 החלטה זו מיושמת באיטיות, ואינה מספקת מענה מספיק לצרכים הקיימים בתחום הדיור.

עמידר: עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע”מ, היא חברה ממשלתית לדיור ציבורי שנוסדה בשנת 1949. לחברה תפקיד היסטורי בשיכון מיליוני העולים שהגיעו במהלך שנות קיום מדינת ישראל, בפרט בעשוריה הראשונים, וככלי חשוב במימוש מדיניות הרווחה והשיכון של ממשלות ישראל לדורותיהן. בחברה כ-500 עובדים קבועים והיא מתקשרת עם קבלני משנה וספקים שונים. החברה מנהלת דירות דיור ציבורי, מנהלת ומתפעלת בתי דיור מוגן, מעניקה סיוע בשכר דירה (מאז 2006), מבצעת פעילויות לאומיות על פי החלטות ממשלה ואף מבצעת פעילויות קהילתיות ללקוחות החברה. בראש דירקטוריון החברה עמדו בעבר דמויות מפתח בחיי המדינה כלוי אשכול וגולדה מאיר. במקביל לפעילותה של החברה במישורים אחרים פועל במסגרת החברה אגף ר”פ (רשות הפיתוח), אשר פועל לניהולן של יחידות דיור שהיו בעבר רכוש נפקדים, ועברו לבעלות מדינת ישראל. לדירות אלו מאפיינים משפטיים וארגוניים מיוחדים, והן מצויות לרוב במרכזי הערים. פעילותה העיקרית של החברה הינה במסגרת מספר מרחבים, המעניקים את השירותים לכלל דיירי החברה, שאינם דיירים המתגוררים ברכוש ר”פ. בסך הכול מנהלת החברה כארבעים סניפים ברחבי המדינה.

     שקמונה: חברה ממשלתית שהוקמה בחיפה ב-1961 לטיפול בזכאים בעבור משרד הבינוי והשיכון. החברה עוסקת במתן פתרונות דיור לנזקקים, בדיור מוגן לקשישים, בהשכרה ובמכירה של דירות שבבעלותה או בבעלות המדינה ובשיפוץ ובאחזקה של דירות המצויות באחריותה. שקמונה הוקמה על בסיס החלטת הממשלה להקים חברות משותפות לממשלה ולעיריות (שני שלישים מהמניות בידי המדינה ושליש בידי עיריית חיפה) שתכליתן חיסול משכנות עוני מתוך הגברת ההתייחסות לאינטרסים העירוניים. שקמונה מנהלת ורוכשת דירות בעבור משרד הבינוי והשיכון על מנת לספק סיוע בדיור לנזקקים ומבצעת עבודות בנייה ושיפוצים בחיפה, בקריות ובסביבתן בעבור משרד הבינוי והשיכון. החברה משכירה נכסים כלכליים (מגרשים, חנויות) וגובה בעבור זה דמי שכירות המשמשים לפעילותה השוטפת, מבצעת עבודות תשתית ובנייה (כגון קמפוס הנמל החדש) וכן עבודות שיקום נזקי מלחמה בעבור מס רכוש.

     חל”ד: חברה ממשלתית העוסקת בהשכרת דירות; באכלוס, בשיקום ובדיור של אוכלוסייה הנזקקת לסיוע; בטיפול בתעודות זכאות; בניהול שיקום שכונות ובניהול עבודות בעבור עיריית פתח תקווה; ובניהול של שיקום שכונות ברחבי המדינה (חלוקת הון המניות: 50% בידי המדינה ו-50% בידי עיריית פתח תקווה).

     חלמיש: חברה ממשלתית מעורבת שהחלה לפעול ב-1961 (חלוקת הון המניות: 50% משרד הבינוי והשיכון, 50% עיריית תל אביב–יפו). פועלת לשיקום, לפינוי ולחיסול של משכנות עוני בתחום שיפוטה של עיריית תל אביב–יפו. במסגרת זו החברה מבצעת פרויקט פינוי-בינוי במתחם של כפר שלם ויוזמת פרויקטים דומים באזורים אחרים של תל אביב–יפו. החברה משכירה ומנהלת 1,992 יחידות דיור: 1,606 (לרבות בדמי מפתח) שבבעלותה, 377 שבבעלות המדינה ותשע בבעלות חברת דירות הגבעה (קרן פומנטו ועיריית תל אביב). נוסף על כך, החברה פועלת להקמת מבנים על מנת להגדיל את מלאי הדירות העומד לרשותה. מלבד מתן פתרונות דיור על ידי השכרת דירות שבבעלותה או בניהולה, החברה מבצעת עבודות פיתוח ותשתית בתל אביב–יפו.

     פרזות: חברה ממשלתית שנוסדה ב-1961. עסקה באכלוס ובהפעלה של מאות דירות – הן דיור מוגן לקשישים הן דיור ציבורי – בירושלים ובשש ערים נוספות.

פירוק חלק מן החברות המשכנות ומכירת האחרות.

לגבי שקמונה וחל”ד הוחלט למכור את אחזקות המדינה. עוד הוחלט להעביר את תפקידי האכלוס שחל”ד מבצעת למשרד הבינוי והשיכון. באשר לחלמיש, הוטל על רשות החברות הממשלתיות להציג לממשלה המלצות שתכליתן ביטול או הקטנה – מידיים או הדרגתיים – של חלקה בהון המניות או באמצעי השליטה בחברות הללו.  נכון לשנת 2014, פרזות היא החברה היחידה שפורקה.

משרד השיכון.

בנובמבר 2013 החליטה הממשלה להתנגד להצעת החוק של ח”כ דוד אזולאי להגדלת מלאי הדירות. כמו כן, אף שהכספים המתקבלים ממכירת דירות הדיור הציבורי לזכאים, אמורים להיות מופנים לקרן ממשלתית המיועדת לבניית דירות חדשות לדיור הציבורי, הרי שנראה כי בנייה או רכישה של דירות חדשות לצורכי דיור ציבורי מתרחשות בעצלתיים. למרות כל זאת, ב-6 בינואר 2014 הוחלט כי חוק הדיור הציבורי ייכנס לתוקף באופן מידי ובכך יתאפשר לדיירי הדיור הציבורי לקנות את הדירה שבה הם מתגוררים. הצעת החוק להגדלת המלאי באופן ישיר הועלתה שוב ושוב אך נדחתה על ידי הממשלה. בסוף דצמבר 2015 הוגשה שוב הצעת החוק אך טרם התקבלה החלטת ממשלה בנידון. בד בבד אושרה בדצמבר 2015 בקריאה ראשונה הצעת חוק הקוראת להגדלת סכום ההנחה המקסימלית לרכישת דירה מהמאגר.

ביולי 2015 הצהיר שר האוצר, משה כחלון, כי במסגרת חוק ההסדרים לתקציב שנת 2016 הוא מתכוון להלאים את החברות הממשלתיות-עירוניות לשיכון ולשיקום – פרזות, חלמיש, שקמונה ועוד – ולרכז את הטיפול בתוכניות השיכון והשיקום העירוניות במשרד האוצר. לפי התוכנית , הטיפול בשכבות המוחלשות בערים הגדולות יועבר מהחברות הממשלתיות־עירוניות למשרד האוצר, כולל נושאי הדיור הציבורי (מכירת והשכרת דירות) ופינוי־בינוי. ואולם, בחוק ההסדרים הסופי הנושא לא מוזכר ולא ברור האם וכיצד מתכוון כחלון להמשיך לקדם אותו.

באוקטובר 2015 פורסם כי רשות החברות הממשלתיות דוחפת להפרטה חלקית של עמידר. המהלך, שתוכנן והוצע על ידי יו”ר עמידר, כולל העברת הבעלות על כ–60 אלף נכסי הדיור הציבורי מידי המדינה לידיה של עמידר, שמעולם לא הייתה הבעלים של נכסים אלא רק ניהלה ותפעלה אותם. המהלך נועד להוסיף לחברה נכסים על מנת שתוכל לערוב להלוואות בסך כ-2.5 מיליארד ש”ח, להם היא זקוקה בכדי לממן את רכישת כמות הדירות הדרושה לשיכון כלל הזכאים שנמצאים כיום ברשימת ההמתנה לדיור ציבורי. לטענת חברי כנסת, הנכסים וההלוואות יעמידו את עמידר במצב בו היא מונפקת בבורסה, בעוד שכקבלן ביצוע של המדינה אין אפשרות שתהיה חברה יזמית פרטית, ובכל מקרה זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי לא יישמרו במצב של התנהלות כעסק פרטי. בנוסף, למדינה יש יכולת עדיפה לקחת הלוואות בריבית נמוכה למימון רכישת דירות ואין צורך בהעברת הבעלות לעמידר לצורך כך. בתוך כך פורסם כי גם מבקר המדינה בוחן את המהלך.

באוקטובר 2015 הודיעה המדינה לבית המשפט כי במסגרת מתווה חדש לפירוק חברת פרזות, ישמשו 130 מיליון שקל שהצטברו בקופת החברה במשך שנים כתוצאה ממכירת דירות של הדיור הציבורי לשם רכישתן של דירות חדשות למאגר דירות הדיור הציבורי בירושלים. המתווה שבמסגרתו תהפוך פרזות לחברה בת של עמידר אושר בוועדת השרים להפרטה בנובמבר 2015. ועדת הכספים של הכנסת אישרה את המהלך, לאחר דחיות רבות, בספטמבר 2016.

בדצמבר 2015 הצהיר שר השיכון יואב גלנט כי הוא מתנגד למהלך והבהיר כי משמעותה של התוכנית מבחינתו היא הפרטת הדיור הציבורי והפקרת הדיירים. השר אף התכוון לפטר את יו”ר עמידר יצחק לקס בעקבות הוויכוח בינהם. מנגד, ראש רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב הצהיר כי אין מדובר בהפרטה וכי המהלך הוא הדרך היחידה של המדינה לממן רכישת הדירות בלי לפגוע בתקציב המדינה.

בדצמבר 2016 פורסם כי משרדי האוצר והשיכון סיכמו עם חברת עמידר על מתווה שלפיו יגויסו בחודשים הקרובים כ-1.2 מיליארד ש”ח כדי לרכוש עבור הדיור הציבורי 1,000 דירות נוספות. הסכום יתווסף לתקבולי המדינה ממכירת הדירות לדיירים, במסגרת חוק הדיור הציבורי, המקור התקציבי הנוכחי המיועד לרכישת דירות לדיור הציבורי. על-פי המתווה, עמידר צפויה ללוות את הסכום הדרוש בערבות המדינה, ולהחזירו בפריסה על פני 15 עד 20 שנה.  מבקרי המתווה טענו כי מדובר בפתרון זמני בלבד.

בפברואר 2017 החליטו שר האוצר ושר השיכון כי 5-3% מהדירות במבצע “מחיר למשתכן” יוקצו לדיור הציבורי.

ביולי 2017 אישר הקבינט החברתי כלכלי את הצעת שר האוצר לגייס מיליארד שקל, באמצעות הנפקת אגרות חוב, לטובת רכישה של כ-1,000 דירות למלאי הדיור הציבורי. החזר ההלוואה, שימומן מתקציב המדינה, ייפרס על פני 10 שנים. הסכום יצטרף להכנסות המדינה ממכירת דירות הדיור הציבורי לדיירים המתגוררים בהן, במסגרת “חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)”, אשר גם הם מיועדים לרכישת דירות נוספות. במסגרת המהלך צפויה עמידר להפוך לראשונה בתולדותיה לחברה מדווחת. מבקרי המהלך, בראשות פורום הדיור הציבורי, תקפו את ההחלטה שמחזקת את סמכויותיה של עמידר, למרות כשלונה המתמשך בניהול ראוי של מאגר הדיור הציבורי שבאחריותה.

יתרונות

  1. שיפור הטיפול בדירות הדיור הציבורי.
  2. במקרה של עמידר, יצירת הון ונכסים לחברה שיאפשרו לה לממן הגדלת היצע הדירות.

חסרונות

  1. חוסר תיאום בין מכירת דירות לבין בניית דירות חדשות לזכאים.
  2. בתקופת הביניים: הידרדרות ברמת השירות הניתן לזכאים.
  3. ייתכן כי ההפרטה החלקית של עמידר תכניס אותה להתנהלות של עסק פרטי וזכויותיהם של זכאי הדיור הציבורי לא יישמרו באופן מיטבי.
  4. למדינה יכולת עדיפה לקחת הלוואות ולממן דיור ציבורי ולא ברור מדוע יש צורך בהעברת הנכסים לעמידר.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top