מכינות קדם אקדמיות

חינוך

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
בישראל פועלות 48 מכינות קדם-אקדמיות ומדי שנה לומדים בהן כ-120 אלף סטודנטים. המכינות פועלות באוניברסיטאות ובמכללות ונותנות הזדמנות נוספת לבוגרי תיכון להתקבל ללימודים אקדמיים. שתי המכינות הראשונות נוסדו על ידי משרד החינוך ב-1967, ועל ארגון פעילותן הופקדה יחידת סמך במשרד בשם “הקרן לקידום החינוך”. בשנת 1973 החליט משרד החינוך להפוך את יחידת הסמך למלכ”ר ושמו “האגודה לקידום החינוך“, והאגודה המשיכה לפעול באופן דומה. בשנת 2000, במסגרת תיקון לחוק חיילים משוחררים, ניתן היתר לשימוש בכספי הפיקדון (רפורמת ואוצ’רים) גם למוסדות לימוד פרטיים (מרבית הסטודנטים במכינות הם חיילים משוחררים). במסגרת יישום חוק חובת המכרזים, תשנ”ב-1992 הוחלט להוציא את פעילות הפיקוח על המכינות למכרז. במכרזים שנערכו בשנים 2000 ו-2005 זכתה “האגודה לקידום החינוך” וכך המשיכה את פעילותה הסדירה. בשנת 2009 שוב התמודדה במכרז, אך הפעם זכתה החברה העסקית “מרמנת” במכרז לפיקוח על המכינות הקדם-אקדמיות, ובינואר 2010 החלה לפקח על המכינות. בעקבות זכייתה התעוררה סערה ציבורית שכללה עתירות משפטיות, דיונים ציבוריים והצעות חקיקה בכנסת.

יו”ר ועדת החינוך דאז, ח”כ זבולון אורלב, הודיע כי צעד זה משמעו “הפרטה של ליבת הפעילות הפדגוגית והמקצועית של משרד החינוך. כפי שלא ניתן להפריט את משרדי האוצר והביטחון, כך לא ניתן להפריט את שירותי החינוך. יש לפטור ממכרז פרויקטים אלה, בדומה לפטור חובת המכרזים החל על האוניברסיטאות”.

בעקבות הביקורת הציבורית מינה שר החינוך גדעון סער ועדה לבחינת פעילות המכינות הקדם-אקדמיות בראשות ירום אריאב, לשעבר מנכ”ל משרד האוצר. הוועדה הגישה דוח מסכם בדצמבר 2010. הוועדה המליצה למסור את הסמכות והאחריות לנושא המכינות למועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) ולוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת). ות”ת תכין מודל תקצוב ייחודי שישפר את איכות ההוראה במכינות, יגדיל את היקף הקליטה של תלמידים מאוכלוסיות חלשות, יבחן את הפריסה הארצית של המכינות ויאחד מכינות קטנות כדי לחסוך בעלויות. עוד המליצה הוועדה שהמוסדות להשכלה גבוהה יפעילו את המכינות ללא גוף מתווך מטעם הממשלה ויבצעו בעצמם את הפיקוח הפדגוגי על המכינות; ושמל”ג וּות”ת יקיימו פיקוח כולל, בעיקר לצורך ההכרה ההדדית בין המוסדות. ב-21 במרץ 2011 הודיע שר החינוך ויו”ר מל”ג גדעון סער כי הוא מאמץ את המלצות הוועדה.

בהמשך הוקמה על ידי ות”ת ועדה בראשות פרופ’ פייסל עזאיזה מאוניברסיטה חיפה, וּועדה נוספת בראשות פרופ’ משה מאור, כדי ליישם את ההמלצות. כן הוסכם שהקרן לחיילים משוחררים, ות”ת ומשרד החינוך יגדילו משמעותית את העברות התקציב למכינות.

הפרויקט ממומן על-ידי ות”ת והקרן לחיילים משוחררים כך שבחלק המימוני אין הפרטה. ההפרטה היא בהיבט של ההנחיה של המכינות ובעיקר בפיקוח עליהן.

מל”ג וּות”ת.

כיום לא ידוע על הפרטה בתפעול המכינות.

חסרונות

הנהגת אמות מידה עסקיות עלולה לגרום לכך שמנהלי המכינות יפעלו על פי תמריצים של החברה, ויעדיפו שיקולים כספיים על פני שיקולים פדגוגיים. בדרך זו תפחת התועלת החברתית של המכינות – הן מבחינת צמצום פערים והן מבחינת סיוע לאוכלוסיות חלשות הנזקקות למכינות.

העדפת שיקולים עסקיים עלולה להביא לצמצום תוכניות לימוד ולסגירת מכינות לא רווחיות. לדוגמה, לפי אחד מתנאי המכרז, עולה כי מוסדות שלא יעמדו בתנאים מסוימים, כגון נוכחות, ייענשו בתשלום קנס לחברת מרמנת.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top