מערכת סליקה פנסיונית

רווחה

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
היוזמה להקמת מערכת מרכזית לסליקה פנסיונית התגבשה על רקע הקושי להשיג מידע מרוכז, אמין ונגיש לגבי חסכונות הציבור. חסם זה מקשה, בין השאר, על ייעוץ פנסיוני נאות, ומחמיר את בורות הציבור באשר למצב חסכונותיו לגיל הפרישה. מערכת הסליקה הפנסיונית (להלן: “המסלקה”) נועדה לייעל ולשכלל את תהליכי העבודה הקשורים בהעברת מידע וכספים על ידי הקמת מסד טכנולוגי משותף בעבור הגופים המוסדיים, המפיצים הפנסיוניים והסוכנים הפנסיוניים, והסדרת הליכי העבודה ביניהם.

המסלקה הוקמה כחברה ללא מטרת חלוקת רווחים במאי 2010, בניהול חברות הביטוח והבנקים. ביוני 2010 פרסם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון הוראות לעניין דרכי פעולתה וניהולה. המסלקה נועדה לשמש להעברת מידע מכלל הגופים המוסדיים לכל יועץ פנסיוני, ובכלל זה העברת מידע על לקוח, הפקדת כספים בחשבונו של לקוח, מתן משוב באשר לפעולות שבוצעו בחשבונו של לקוח ועוד.

ההסדרה המלאה הצריכה חקיקה, וזו נעשתה בחוק ההסדרים 2011–2012, שתיקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) תשס”ה-2005 (להלן הצעת החוק). סעיפים 31א–31ד קובעים שהפעלת מסלקה פנסיונית תיעשה רק על ידי חברה שניתן לה רשיון מהממונה. במסגרת התנאים לרשיון נקבע שעיסוקה הבלעדי של החברה יהיה הפעלת מסלקה, שהחברה תחזיק בהון עצמי מינימלי כפי שיקבע שר האוצר, ושתדאג לאבטחת המידע הרגיש שבטיפולה לטובת הציבור בכלל ולטובת הלקוחות בפרט. בהצבעה על חוק ההסדרים הוחלט להפריד את החלק העוסק במסלקה ולקדמו במסגרת הליך חקיקה רגיל.

ביולי 2011 הודיע הממונה על כוונתו לערוך מכרז להפעלת המסלקה. המכרז פורסם במארס 2012. באוגוסט 2012 הודיע הממונה על בחירת חברת נס טכנולוגיות בע”מ להקמה ולתפעול המסלקה, באמצעות חברת סוויפטנס, חברה בת ייעודית. במאי 2013 פרסם הממונה הוראות תשלום עבור שימוש במסלקה. במסגרת הוראות אלו נקבע כי כל גוף מוסדי ישלם לסוויפטנס 3,000 ₪ בתחילת כל שנה קלנדרית. משתמש שאינו גוף מוסדי יחויב בדמי שימוש לפי מחירון בסיס המצורף להוראות אלו.

ביוני 2013 הודיע הממונה על התחלת פעילות המסלקה. כיוון שחלק מהגופים המוסדיים לא ביצעו את הפעולות הנדרשות בקבצים כדי לעמוד בכללי המערכת, שפירטו את הבקרות שתבצע המסלקה כדי ליישם את הוראות הממונה, פרסם הממונה במרץ 2014 הוראות חוזר לעדכון ולתיקון כללי המערכת.

מכרז להפעלת המסלקה באמצעות חברה עסקית.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות ברשיון הח­ברה ולשנותם מעת לעת. נוסף על כך, לפי החוק, ההוראות הרלוונטיות מחוק הפיקוח על הביטוח יוחלו על חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית, ובכלל זה הוראות הנוגעות להתנהלות דירקטוריון, ועדת ביקורת, מבקר פנים, חובת גילוי, תנאי כשירות של נושאי משרה בחברה ומניעת ניגוד עניינים בכפוף להגבלות מסוימות. עם זאת, בשתי סוגיות קריטיות – אבטחת מידע ויציבות פיננסית – החוק קובע שהחברה המפעילה את המסלקה תהיה אחראית לגיבוש כללים להבטחת יציבותה, יעילותה, תפקודה התקין ורמת השירות (סעיף 31י). במקרה של חריגה מהכללים, בידי הממונה סמכות להטיל סנקציות כספיות (עד שני מיליון ש”ח), מינהליות (כולל התליית רשיון) ועונשיות. מכאן עולה שהחברה, ולא הגורם הממשלתי, תקבע את אמות המידה הרלוונטיות לפעולתה, ואילו הממונה יוסמך רק לפקח על עמידה באמות מידה אלו.

על-פי חוזרים שיצאו מטעמו של הממונה בשנת 2014 עולה כי קיימים עדיין קשיים טכניים לא מעטים, ובהם העברת מידע חלקי על ידי הגופים המוסדיים ואי-זיהוי מידע כפול. עם זאת, הממונה ציין בדוח השנתי שלו לשנת 2014 כי במקביל לפרויקט טיוב הנתונים שנדרש מהגופים המוסדיים, גברה מהימנות המידע וזמינותו עבור כל הגורמים הפועלים בענף, לרבות לחוסכים עצמם.

פרויקט הקמת המסלקה הפנסיונית צפוי להסתיים ב-2017, ועד אז יתאפשרו
בהדרגה מגוון רחב של פעולות נוספות ובהן עדכון פרטים אישיים, הצטרפות
לתכנית פנסיונית, ניוד כספי חיסכון, בקשה לשינוי מסלול השקעה או מסלול
ביטוח, הפקדת כספים על ידי מעסיק והפקדת כספים ללא מעורבות מעסיק.
.

יתרונות

  1. מערך הסליקה נועד להגביר את מהימנות המידע וזמינותו בעבור כל הגורמים הפועלים בשוק, ובפרט הציבור החוסך, ולאפשר ניהול טוב יותר של התהליכים השונים (כגון ייעוץ, הצטרפות וניוד).
  2. הסליקה תייעל את הבקרה על התהליכים ותגביר את השקיפות בניהול חסכונותיו של הציבור.

חסרונות

  1. קיומה של מערכת מרכזית, אשר מעצם הגדרתה שוללת אפשרות לתחרות, הוא שיקול משמעותי לטובת ניהולה בידי המדינה.
  2. שיקול עקרוני זה מתחזק ברמה הפרקטית לאור ההתייחסות הנרחבת בחוק לצורך לדאוג להגבלות על שימוש לא ראוי במידע פרטי על לקוחות (למשל 31טז, 31יז), ולכך שהחברה תהיה בעלת איתנות פיננסית רבה.
  3. החשש מדליפת מידע, וכן מהתמוטטות כלכלית, כבד בחברה עסקית יותר מאשר במערכת ממשלתית.
  4. כפי שצוין לעיל, העברת הסמכות לקבוע נורמות לאבטחת מידע ולשמירת יציבותה של החברה לידי החברה העסקית מעוררת חשש להתפרקות בלתי רצויה של הממונה מאחריותו.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top