מקלטים לנשים נפגעות אלימות

רווחה

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
המקלטים לנשים נפגעות אלימות ולילדיהן הוקמו לפני למעלה משלושים שנה על ידי עמותות פמיניסטיות מתוך מחויבות חברתית, מוסרית, ערכית וכלכלית. עם השנים נוצרה שותפות מקצועית וכלכלית עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים ברשויות המקומיות, ושותפות זו הלכה והתרחבה.

מאז שנת 2002 בוחר משרד הרווחה את מפעילי המקלטים במכרז פומבי. המקלטים הופעלו על ידי ארגונים ללא כוונת רווח, ובהם ויצ”ו, נעמת, ל.א. – לחימה באלימות נגד נשים, יחדיו, מעון חירום לנשים בחיפה, אישה לאישה, נשים נגד אלימות כפר יאסיף ועוד. בכל המקלטים יחד יכולים לשהות בו בזמן עד 152 נשים ו-304 ילדים. לפי נתוני משטרת ישראל בכל שנה נפתחים בין 15 ל-16 אלף תיקים במשטרה על אלימות נגד נשים.

בינואר 2011 פרסם משרד הרווחה את מכרז להפעלת המקלטים (להלן – מכרז ינואר 2011), והודיע כי ארבעה מפעילים, אשר מנהלים שישה מתוך 13 המקלטים, לא עמדו בתנאי המכרז. לפיכך, לא נבחר מפעיל למקלטים אלו, והועלה חשש שהדבר יוביל לסגירתם. בעקבות זאת, אישר החשב הכללי של משרד האוצר המשך הפעלה זמנית של המקלטים בידי המפעילים הקיימים עד לזכייה של מפעילים חדשים במכרז. בישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת באוגוסט 2011 הודה מנכ”ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים כי היו פגמים בחלוקת הניקוד במכרז, וכי במכרזים החדשים יוענק משקל גדול יותר לאיכות המקצועית של כוח האדם במקלטים. בדצמבר 2011 פורסם מכרז חדש להפעלת המקלטים (להלן מכרז דצמבר 2011) שהחזיר במידה רבה את המצב לקדמותו.

מהשוואה של תנאי מכרז ינואר 2011 עם מכרזים קודמים, שהתקיימו בשנת 2002 ו-2005, עולה שנעשו שינויים ניכרים בתנאי הסף ובניקוד. תנאי הסף החדשים כללו התחייבות של מפעיל המקלט להשתתף ב-10% מעלות ההפעלה וניתנת עדיפות למפעילים אשר יציעו מימון עצמי גבוה יותר. ארבעת המפעילים של המקלטים אשר נפסלו בשלב תנאי הסף לא עמדו בתנאי הדורש התחייבות לשכירת המבנה לחמש שנים. לאמיתו של דבר, אמת המידה של איכות המבנה, אשר לא זכתה כלל לניקוד במכרזים הקודמים, הייתה המרכיב המשמעותי ביותר במכרז האחרון (30%). לעומת זאת, הניקוד המשולב של ניסיון המציע ואיכות הצוות המקצועי ירד מ-60% במכרז 2005 ל-40% במכרז האחרון, והמרכיב של תוכניות העשרה ירד מ-25% ל-10%. חשוב עוד יותר: תנאי הסף המחייב ניסיון של שלוש שנים בהפעלת מסגרת הגנה וטיפול בתחום האלימות הורחב במכרז האחרון וכעת הוא מחייב גם ניסיון בטיפול באוכלוסיות מצוקה או במסגרות של פנימייה בשלוש מתוך חמש השנים האחרונות.

בעקבות ביקורת ציבורית שנמתחה על מכרז ינואר 2011 הוכנסו בו שינויים משמעותיים, ולמעשה מכרז דצמבר 2011 החזיר במידה רבה את המצב לקדמותו. כך, אמת המידה של איכות המבנה איננה רלוונטית עוד, ותנאי הסף הדורשים ניסיון בטיפול באוכלוסיות מצוקה או במסגרות של פנימייה הוקשחו, והמכרז החדש דורש ניסיון ספציפי בטיפול בנשים נפגעות אלימות (אם כי בשלוש מתוך שבע השנים האחרונות). כמו כן ניתן דגש משמעותי הרבה יותר, ובמידה מסוימת חסר תקדים, למרכיב העלות, המהווה עתה 55% מהניקוד עבור ההצעה.

מכרז ומיקור חוץ.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

על-פי אתר משרד הרווחה, כיום פזורים ברחבי הארץ 14 מקלטים, המהוים חלק ממערך טיפול המשרד בתופעת האלימות במשפחה. יש שני מקלטים ייחודיים לנשים ערביות וילדיהן, מקלט אחד ייחודי לנשים דתיות וחרדיות וילדיהן ומקלט אחד המיועד לאוכלוסיה יהודית וערבית ביחד.
המקלטים מופעלים על-ידי עמותות וארגונים שזכו במכרז – ויצ”ו, נעמ”ת, ל.א. לחימה באלימות,”אשה לאשה”, “מעון חירום לנשים”, “נשים למען נשים”, “נשים ונערות נגד אלימות”, “בת-מלך”, “יחדיו”, “ארפאד”.

יתרונות

שקיפות של ההליך בדרך של מכרז ומתן שוויון הזדמנויות למציעים נוספים.

חסרונות

אף שאין מדובר בהעברה מקורית של שירות מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי, ולמרות הרחבת תנאי הסף הנוגעים לניסיון המפעיל, השינוי בתנאי המכרז החדש לעומת המכרזים הקודמים מעורר חשש מפני מעבר הדרגתי משיתוף פעולה חיובי בין המגזר הציבורי למגזר השלישי למודל סטנדרטי של הפרטה חלקית באמצעות מיקור חוץ, שבמרכזו שיקולים כלכליים גם בתחום השירותים החברתיים הרגישים.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top