פיקוח אלקטרוני על עציר

ביטחון

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
בשנת 2005 החל המשרד לביטחון הפנים להפעיל תוכנית ניסיונית לאיזוק אלקטרוני. התוכנית יושמה  על עצירים המשוחררים בערובה בתנאים עד תום ההליכים וכן על אסירים המשוחררים על תנאי. המערכת האלקטרונית מאפשרת לוודא את נוכחות המפוקח בביתו בזמנים ובמועדים שבהם מתחייבת שם שהותו, ומאפשרת התרעה בזמן אמת על יציאות בלתי מאושרות שלו ממתחם הפיקוח, החורגות מהתנאים שנקבעו במסגרת ההחלטה לשחררו ממעצר או ממאסר. המשרד סבר כי מדובר בפתרון למצוקת הצפיפות בבתי הסוהר ובהקלת הפיקוח על עבריינים בעבירות קלות.

המערכת פועלת באמצעות הצמדת צמיד אלקטרוני בעל משדר לקרסולו או לפרק ידו של המפוקח. המשדר משדר אותות תכופים למקלט הנמצא בביתו, ואלה משודרים באמצעות הטלפון למרכז בקרה המפקח על העצירים והאסירים. במקרה שהמקלט מזהה הפסקה בשידור או איתות אחר, כתוצאה מתקלה או מהפרת תנאי הפיקוח שנקבעו למפוקח, משודרת התרעה למרכז הבקרה.

השיטה מאפשרת להתאים משטר פיקוח ייחודי ואישי לכל מפוקח בנפרד, בהתאם למאפייניו האישיים, העבירה שביצע, צרכיו השיקומיים, תוכנית השיקום שפותחה בעבורו ועוד. כך מתאפשר למפוקח – אם הותר לו בתנאי השחרור מהמעצר או מהמאסר – לצאת לעבודה, ללימודים, לטיפולים רפואיים ולסדנאות טיפוליות.

הפעלת המערכת נעשתה בידי חברת “השמירה” שזכתה במכרז לשלוש שנים, אך זאת, בלא הסמכה מכוח חוק מפורש. שינוי החוק נדרש אפוא, גם כדי להרחיב את התכנית ולהחילה על אוכלוסיות נוספות, כדוגמת אסירים שעברו עברות קלות או בעלי עבר פלילי נקי. טיוטת חוק ההסדרים 2010-2011 ביקשה לעגן סמכות זו, אך לבסוף לא נכלל הנושא בהצעת החוק שהוגשה לכנסת. בינתיים החוזה עם “השמירה” הוארך שוב ושוב על-ידי המשרד לבטחון פנים במסגרת ועדת פטור במשרד האוצר (תמורת 2.5 מיליון ש”ח לחודש).

צוות בין משרדי שבחן את תוצאות התכנית הניסיונית הצביע על שתי בעיות מרכזיות בהפעלתה לאורך השנים:

1. בתי המשפט משחררים בערובה גם עצורים אשר לפי טיבם, או בשים לב לעבירות שהואשמו בהן, אין בתכנית הפיקוח האלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותם.

2. העדר אכיפה ראויה במקרה של הפרת תנאי הפיקוח – הקשיים בתחום האכיפה הם פועל יוצא של ריבוי הגורמים המעורבים בטיפול באכיפה, החל מהחברה המפקחת השולחת סיירים לבדיקת החיוויים האלקטרוניים, דרך משטרת ישראל וגורמי התביעה וכלה בבתי המשפט.

התקשרות עם חברה פרטית הכוללת ביצוע משימות האיזוק האלקטרוני, מעקב אחר משטר הפיקוח והתנהגות המפוקח בעת שהותו בתכנית, הפעלת מוקדי בקרה ושליטה, ריכוז ותיעוד כל הפעולות, שיגור סיירים וטכנאים לטיפול בהפרות או בתקלות טכניות ודיווח לרשויות.

ב-2 ביולי 2012 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר (הוראת שעה) (תיקון מס’ 2), התשע”ב-2012 בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לקראת הדיון בוועדה העבירה האגודה לזכויות האזרח את הערותיה להצעת החוק, ובכללן הערה לגבי הבעייתיות בשימוש בחברה פרטית לביצוע האיזוק האלקטרוני שיכול לגרור פגיעה קשה בזכויות המפוקחים ובין היתר בזכותם לפרטיות, לכבוד ולחירות.

באותה עת נמשכה ההתקשרות עם החברה החיצונית G4S (לשעבר חברת “השמירה”), ללא מכרז מסודר. לאחר עיכובים רבים פרסם השב”ס בינואר 2013 מכרז חדש, אולם רק G4S עמדה בתנאי המכרז החדש. למרות זאת, פרסום תוצאות המכרז התעכב מאוד.

בדצמבר 2014 עבר בכנסת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ואסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע”ה-2014 אשר מסדיר באופן יסודי את נושא הפיקוח האלקטרוני. החוק החדש כולל, בין היתר, הסדרה בשני היבטים מרכזיים:
  • הבניית שיקול הדעת השיפוטי לגבי קביעת אוכלוסיית העצורים המתאימה ליישום התכנית במטרה למנוע מעצר בפיקוח אלקטרוני של נאשמים שאינם מתאימים לכך.
  • קביעת מודל מעין- מנהלי להפסקת תכנית הפיקוח האלקטרוני במקרה של הפרת תנאי הפיקוח, בכפוף לביקורת שיפוטית של בית המשפט שתיעשה תוך 72 שעות ממועד קבלת ההחלטה.

החוק החדש נכנס לתוקף ביוני 2015. ביולי 2015 פסק בית המשפט העליון כי פיקוח אלקטרוני אינו “חלופת מעצר” אלא מדובר במעצר לכל דבר ועניין, והורה לעצור באופן זה את עו”ד רונאל פישר.

יתרונות

שיטת האיזוק האלקטרוני מאפשרת לעציר ולאסיר להמשיך באופן מבוקר בחייו, ועשויה לזרז את שיקומו וחזרתו לחברה.

חסרונות

  1. סכנה לפגיעה בזכות לפרטיות של האסירים.
  2. סכנה לזליגת מידע בממשק שבין השב”ס לחברה המפעילה.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top