קופת חולים ייעודית לטיפולי שיניים

בריאות

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
 זה כמה שנים משרד האוצר מבקש להקים, באמצעות חוק ההסדרים, קופת חולים חמישית אשר תופעל על ידי תאגיד פרטי (למשל: סעיף 36 להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 ; החלטת ממשלה מס' 3990 מאוגוסט 2008; טיוטת חוק ההסדרים 20092010). מטרת המהלך היא קידום תחרות באספקת שירותי בריאות, לנוכח העובדה ש-80% מהמבוטחים משתייכים לשתי הקופות הגדולות, וכן הגדלת המעברים בין הקופות, שכן רק מיעוט המבוטחים (כאחוז אחד בלבד) עוברים מקופה לקופה בכל שנה. נוסף על כך, לפי טיוטת חוק ההסדרים 2009–2010, אספקת שירותי בריאות על ידי תאגיד פרטי תיצור גמישות תפעולית וחיסכון במשאבים. תוכנית זו לא התממשה במתכונתה המקורית, אולם בשנת 2010 הוחל בקידום חלקי שלה, אגב הניסיון להכניס את טיפולי השיניים לסל הבריאות ולהעבירם לאחריות קופות החולים. יש לציין שבעניין זה מדובר בהלאמה, לפחות חלקית, שכן רוב שירותי הטיפול בשיניים היו מאז ומתמיד בידיים פרטיות. ביוני 2010 אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הרפורמה בטיפולי השיניים המסובסדים לילדים עד גיל שמונה, והיא החלה לפעול כבר בראשית יולי 2010. הממשלה התנתה את הפעלתה בהקמת קופת חולים ייעודית לרפואת שיניים למטרת רווח.

ביולי 2010 אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את הצעת החוק הממשלתית להקמת קופה שהיא "תאגיד ייעודי למתן טיפולי שיניים לילדים" לקריאה שנייה ושלישית, אך בניגוד להצעה המקורית, הקופה (שאמורה הייתה לקום בתוך חודשים ספורים) לא תפעל למטרת רווח אלא לתועלת הציבור בלבד. מלבד טיפולי השיניים הכלולים בסל הבריאות היא תוכל להציע למבוטחיה ביטוח משלים לשיניים בלבד.

ביוני 2012 דרש ראש הממשלה ממשרד הבריאות להבהיר מדוע לא מקודם האישור להקמת תאגיד חדש. משרד הבריאות מסר בתגובה כי רק שני תאגידים הגישו בקשה להכרה כאמור. אחד מהם נסוג מיד, והשני, הסתדרות רופאי השיניים, לא עמד בתנאי הסף בשל הגבלות שהטיל הממונה על ההגבלים העסקיים. בינתיים, קופות החולים הרחיבו את ההענקה של טיפולים משמרים לילדים עד גיל 14.

רישוי של קופת חולים נוספת. כמו על קופות החולים האחרות, גם על קופת החולים הייעודית יחול איסור לסנן מבוטחים והיא תידרש לפעול בפריסה ארצית רחבה. עוד נקבע כי הבעלות על התאגיד הייעודי תהיה בידי חברה לתועלת הציבור ולא תוכל להיות בידי חברת ביטוח.

משרד הבריאות.

בחודש אוגוסט 2013 העניק הממונה על ההגבלים העסקיים להסתדרות רופאי השיניים פטור מאישור הסדר כובל לצורך הקמת קופת חולים ייעודית לטיפולי רפואת שיניים הכלולים בסל הבריאות. במסגרת האישור יוכל מבוטח להמשיך לקבל טיפולי שיניים מקופת החולים שבה הוא חבר, או מקופת החולים הייעודית, בלי שזכויותיו ייפגעו ביחס לשאר הטיפולים הרפואיים שמעניקה הקופה. בעקבות החלטה זו הגישה קופת חולים כללית ערר על החלטת הממונה לבית הדין להגבלים עסקיים. נכון ליוני 2015 החלטת בית הדין טרם התקבלה. בד בבד, הסתדרות רופאי השיניים פועלת להפחתת גובה הערבות הכספית להקמת קופה, העומדת על 25 מיליון שקל.

בפברואר 2017 הגישו 40 חברי כנסת בראשות ח"כ עודד פורר הצעת חוק שתאפשר לקבל טיפולי שיניים לילדים במסגרת סל הבריאות גם מרופאי שיניים פרטיים שיוגדרו כ"נותני שירותים" בתחום רפואת השיניים לילדים.

במאי 2017 התפרסם כי משרד הבריאות עורך עבודת מטה במטרה לשלב 1000 רופאי שיניים פרטיים במסגרת הטיפול בילדים הזכאים לטיפול חינם בבריאות השן.

יתרונות

לטענת תומכי המהלך, קופה ייעודית תגדיל את היצע רופאי השיניים העומדים לרשות הציבור. משרד הבריאות טען כי הוא מבקש להגביר את התחרות באופן שיבטיח את איכות השירותים ואת זמינותם. משרד האוצר טען שמטרת הקופה הייעודית אינה יצירת תשתית לקופת חולים חמישית, וכי היא תחויב לפעול במנותק מחברות הביטוח ובפריסה ארצית.

חסרונות

הקשר שבין הרפורמה בטיפולי השיניים לבין הקמתה של קופה ייעודית אינו ברור. הדבר הגביר את חששם של בכירים במערכת הבריאות שמדובר בשיטה של פריצת סדק לרפואה פרטית, ושהקמת הקופה לטיפולי שיניים היא למעשה פיילוט של האוצר להקמת קופת חולים חמישית פרטית, שתעניק את שירותיה בעיקר לאוכלוסיות החזקות. ההיגיון שממנו נובע החשש הוא שקופת חולים הפועלת למטרת רווח תמצא דרכים לסנן מבוטחים וכך תחליש את המערכת הציבורית כיוון שתותיר בה את האוכלוסיות המוחלשות ואת האנשים הנזקקים לטיפולים יקרים יותר.

מתנגדי המהלך טוענים שהקמת קופת חולים פרטית למטרת רווח תכניס גופים מסחריים פרטיים לליבה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל. משמעות הדבר היא שלמערכת הבריאות הציבורית הנוכחית ייכנסו בדלת הראשית אינטרסים ושיקולים מסחריים וכלכליים צרופים. הדבר יגביר את המגמה של הקטנת ההוצאה הציבורית לבריאות והעברת הנטל למשקי הבית. לדבריהם, שיקולים עסקיים אינם עולים בקנה אחד עם ערכים של צדק ושוויון העומדים ביסודה של מערכת הבריאות הציבורית ושל חוק הבריאות הממלכתי. במישור הכלכלי ראוי לציין שהניסיון במדינות אחדות מראה שהפרטת המערכת גורמת להגדלת ההוצאה הלאומית לבריאות, שאינה מלווה בהכרח בשיפור באיכות הטיפול.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top