קליטת עובדי קבלן לשירות המדינה

הלאמות

  • רקע
  • מודל הלאמה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
במרוצת השנים הורחב היקף השימוש בהתקשרויות חיצוניות ועקב כך גדל במידה ניכרת מספר עובדי הקבלן הממלאים תפקידים מרכזיים, ולעתים רגישים, שתפקידם מחייב הפעלת סמכויות שלטוניות, הרשאות בנכסי מדינה, אחריות על עובדים ואחריות לכספים. דפוס העסקה זה התגלה כבעייתי ביותר בשל כמה סיבות, ואלה העיקריות שבהן: העברה של סמכויות שלטוניות, חשש לניגוד עניינים, חשש להיווצרות יחסי עובד-מעביד עם המדינה, אי-תחולת מגבלות התקשי"ר לגבי העסקת קרובי משפחה, עבודה פרטית, הגבלות לאחר פרישה ועוד.

נציבות שירות המדינה ביצעה עבודת מטה כדי להגדיר את התפקידים שהעוסקים בהם חייבים להיות עובדי מדינה. אלה כוללים תפקידי ליבה, תפקידים המתאפיינים בקביעת מדיניות, בסמכויות שלטוניות, באחריות להקצאת כספים ובאחריות על עובדים, ותפקידים המוּעדים לניגוד עניינים. ביוני 2011 פרסמה הנציבות חוזר (6/2011) שכותרתו "שינויים במערך הארגוני של אגפי מערכות מידע במשרדי הממשלה וביחידות הסמך", ובמסגרתו מתוכננת קליטת עובדים קיימים המועסקים בהעסקות חיצוניות לתפקידי ליבה.

בשנים האחרונות נקלטו עובדי קבלן לשירות המדינה ולגופים ממשלתיים. לעתים מדובר בהתפתחות המהווה תולדה של מאבקים ציבוריים, לעתים בוצע המהלך משיקולים כלכליים, ולעתים בשל צרכים ארגוניים.

עובדי משטרה: במשך שנים עבדו במשטרה מאות שוטרים שלא נקלטו כעובדי משטרה מן המניין. עם זאת, דווקא בשל כך התאפשר להם להתאגד במסגרת איגוד מקצועי (דבר המנוע משוטרים בהיותם עובדי כוחות הביטחון), ובשנת 2008 הצטרפו העובדים להסתדרות שדרשה להחיל על העובדים הללו את התיקון לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (סעיף 12א שנוסף ביולי 2000), המחייב קליטת עובדים לשורות המשתמש לאחר תשעה חודשים. בשנת 2012, בעקבות המחאה החברתית והעלאת סוגיית העובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם לסדר היום הציבורי, הגבירה ההסתדרות את הלחץ על המשטרה לקלוט את העובדים כשוטרים מן המניין. ביולי 2012 הסכימה המשטרה לקלוט לשורותיה 650 שוטרים, שהועסקו דרך חברות כוח אדם, כשוטרים מן המניין. העובדים יעברו תהליך קליטה לתפקידי שיטור ויוסדרו תנאי עבודתם, דרגות שכרם וההכשרות שלהם. עובדים אשר יוחלט לגביהם שאינם מתאימים לקליטה יקבלו פיצויים מוגדלים.

עובדי הוסטלים לניצולי שואה: בעקבות מאבק ציבורי רחב ומתוקשר חתם משרד האוצר בשנת 2012 על הסכם עם ההסתדרות לקליטת 130 עובדי הוסטלים לניצולי שואה שהועסקו עד אז על ידי "האגודה לשירותי בריאות הציבור".

עובדי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים: בדצמבר 2012, וכחלק מההסכמות בין ההסתדרות לממשלה , הוחלט על קליטתם של כ-40 עובדים באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, המועסקים למעלה משנתיים, במסגרת שירות המדינה.

עובדי רכבת ישראל: בעקבות מאבק ציבורי שניהלה ההסתדרות בשנת 2013, שהגיע לכדי שביתה ברכבת ישראל, נקלטו מאה קופאיות, שהועסקו דרך חברה קבלנית, כעובדות מן המניין ברכבת ישראל.

עובדי מחשוב: המגמה שהתפתחה בשנים האחרונות במדיניות העסקת עובדי מחשוב במערכת הממשלתית היא הקטנת מספר העובדים במעמד של עובדי מדינה, ובמקביל הרחבת השימוש בהתקשרויות חיצוניות (באמצעות קבלני כוח אדם ועל בסיס מכרזים מול בתי תוכנה). לתחום המחשוב מאפיינים ייחודיים המחייבים זמינות בקליטת עובדים, ושירות המדינה מתקשה לגייס עובדי מחשוב ברמה גבוהה – בין בשל תנאי ההעסקה ובין בשל מדיניות משרד האוצר לקצץ בתקני כוח האדם בשירות המדינה. דוח מבקר המדינה לשנת 2010 מצא כי באגף המחשוב של הנהלת בתי המשפט "אין ליבה של עובדי מדינה מקצועיים" (עמ' 879). בתשובה, נמסר כי הנציבות, בשיתוף משרד האוצר, החלו לפעול להקצאת תקנים לעובדי מחשוב. בדצמבר 2012 פרסמה הנציבות הנחיות לקליטת עובדים קיימים המועסקים בהעסקות חיצוניות לתפקידי ליבה.

עובדי רשות העתיקות: אחריות המדינה לעתיקות הועברה מממשלת המנדט למדינת ישראל באמצעות מחלקת העתיקות, שלימים הפכה לאגף העתיקות. חוק רשות העתיקות‏‏, התשמ"ט-1989, מגדיר את תחומי פעילותה ואחריותה של רשות העתיקות, שהיא תאגיד וגוף מבוקר, הפועל מכוח חוק העתיקות, התשל"ח-1978, וכפוף למשרד החינוך. לעניין זה, עובדי רשות העתיקות הם עובדי מדינה. אלא שבמשך שנים העסיקה רשות העתיקות את עובדי החפירות באמצעות חברת כוח האדם "בריק – יזמות ופיתוח" כעובדי קבלן. למרות החיוב שנכנס לתוקף בינואר 2008, ולפיו עם תום תשעה חודשים להעסקתם אמורים עובדי חברות כוח אדם לעבור לרשות המעסיק, בפועל המשיכו ברשות העתיקות לפטר עובדי קבלן לאחר תשעה חודשי עבודה.

בתחילת 2009 הגישה ארגון העובדים "מען" בקשה לצו מניעה נגד פיטוריהם של עובדי חפירות ותביעה להכיר בהם כעובדים קבועים של רשות העתיקות. רשות העתיקות טענה כי העובדים אינם מועסקים במשרה מלאה, ולפיכך התיקון לחוק אינו חל עליהם. ב-2010 חייב בית הדין האזורי לעבודה בירושלים את רשות העתיקות לקלוט את העובדים כעובדים מן המניין, ופסק-דינו אושר במארס 2013 בבית הדין הארצי לעבודה.

לאחר מאבק ממושך, בנובמבר  2013, נקלטו חלק מעובדי החפירות הארכיאולוגיות בהעסקה ישירה ברשות העתיקות. מדובר באותם עובדים שהרשות "הניחה" למשך העסקתם לעבור את תשעת החודשים. עם זאת, נודע שחלק מהעובדים עדיין מפוטרים לאחר שמונה חודשים כדי להימנע מהמחויבות המשפטית.

 קליטת עובדי קבלן כעובדים מן השורה.

מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), שפורסם בשנת 2014, עולה כי אין המשרדים אוספים נתונים על אודות מספר עובדי הקבלן אשר נקלטו בשירות המדינה. ביולי 2014 התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ זהבה גלאון לצמצום תופעת מיקור החוץ בשירות המדינה.

ביוני 2014 קראה ועדת החינוך של הכנסת למשרד החינוך לפעול להעסקה ישירה של עובדי ההוראה במשרד. במאי 2015 פורסם דוח מבקר המדינה שמתח ביקורת על הפרת הבטחתו של משרד החינוך להגברת הפיקוח על תופעת מורי הקבלן ועל כך שאין בידיו מידע על העסקה עקיפה במערכת החינוך. ביוני 2015 פנתה הקואליציה הארצית להעסקה ישירה לועדת החינוך והציעה מתווה לצמצום תופעת ההעסקה העקיפה במערכת החינוך.

ביולי 2015 תופעת עובדי הקבלן בשירות הציבורי עלתה מחדש לדיון הציבורי, בעקבות הכרזתה של ההסתדרות על מאבק למען העברת עובדי הקבלן להעסקה ישירה והאיום בהשבתת המשק. בד בבד עם המאבק, ממצאים מצביעים שלהסתדרות יש חלק לא מבוטל בהתרחבות תופעת עובדי הקבלן. כך למשל, דווקא מנהיגי ההסתדרות חתמו בעשור האחרון שוב ושוב על הסכמים המתירים להנהלות במגזר הציבורי והפרטי לקנות שירותים מחברה חיצונית, במקום להעסיק ישירות את השכירים. לבסוף ב-20 ביולי 2015 חתמו האוצר וההסתדרות על הסכם לקליטת כ-15 אלף עובדי קבלן לשירות המדינה במהלך שנת 2016, ביניהם כ-1,700 עובדים סוציאליים, כלל עובדי הנקיון בבתי החולים הממשלתיים, סייעות בבתי הספר, אחיות בריאות התלמיד, ועוד. כמו כן קבע ההסכם כי כ-3,000 עובדי קרן קרב ועובדי קבלן בתחום הניקיון והשמירה יועסקו בהעסקה רציפה עם תנאים דומים לעובדי מדינה. ההסכם גרר שבחים רבים אך גם ביקורות מאחר והוא מעביר להעסקה ישירה רק כ-3.5 אחוזים מכלל עובדי הקבלן במגזר הציבורי.

במארס 2016 פנתה הקואליציה להעסקה ישירה לשר החינוך בדרישה לממש את הנחיית מנכ"לית משרדו משנת 2014 לפעול למיגור העסקת מורים כעובדי קבלן. באפריל 2016 התקבלה פסיקה תקדימית של בית הדין לעבודה, שקבעה כי שנות ההעסקה בעבודה קבלנית של עובד קבלן שנקלט להעסקה ישירה ייחשבו לו כוותק בשירות המדינה לצורך חישוב זכויות שונות.

ביוני 2016 הוסכם לראשונה כי פקחי השיטור העירוני ייקלטו להעסקה כעובדי עירייה ויקבלו את אותם התנאים כמו העובדים הוותיקים. באותו חודש הכירה המדינה לראשונה באחריותה להעסקת מאות עובדי קבלן באבטחה של שגרירויות ישראל בחו"ל: המדינה ולא הקבלן תשלם פיצויים שאותם עובדים תובעים עבור עבודה שלא ניתן להם תגמול עליה (על הבעייתיות בהפעלת שיטור עירוני ומאבטחים פרטיים ניתן לקרוא כאן בערך על הפרטת השיטור).

בסוף יוני 2016 התריע יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי בעקבות אי-יישום מרבית סעיפי הסכם קליטת עובדי הקבלן מ-2015 ההסתדרות מתכוננת לנקוט באמצעים קשים שעומדים לרשותה, וזאת למרות מחויבות מוצהרת של ראשי משרד האוצר ליישום ההסכם.

באוגוסט 2016 קיימה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דיון במטרה לעקוב אחר יישום ההסכם ובמסגרתו הודיע נציג משרד האוצר כי הקושי ביישום ההסכם נובע מהעובדה שהוא אינו מנוסח כשורת צעדים אופרטיביים אלא כהסכמות שיש לפרוט אותן לפעולות בשטח, וכי הדבר נתון לאחריותו של צוות בראשות מנכ"ל המשרד.

בספטמבר 2016 הסכימו האוצר וההסתדרות על "פעימה ראשונה" של קליטת  עובדי משמרת הבוקר של תאגידי הבריאות ועובדות ניקיון בבתי החולים כעובדי מדינה, עד סוף השנה. גם הפעם נמתחה ביקורת על כך שמדובר ב"טיפה בים" שכן בשירות הציבורי מועסקים בין 100 ל-150 אלף עובדי קבלן.

בינואר 2017 נחשף במסגרת דיון בוועדת החינוך של הכנסת כי מעל ל-23 אלף מורים מועסקים בתנאים של עובדי קבלן. בתום הדיון קרא יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), למשרד החינוך לקלוט את כל מורי הקבלן במערכת החינוך כעובדי מדינה. בפברואר 2017 הועברו 140 עובדי קבלן של עיריית רחובות להעסקה ישירה.

במאי 2017 הודיעו האוצר וההסתדרות על הוספת 800 תקנים של עובדות סוציאליות ועובדים מנהליים לרשויות המקומיות לטובת קליטת העובדים להעסקה ישירה.

יתרונות

1. הסדרת מעמדם החוקי של העובדים.
2. השוואת תנאי העסקתם של העובדים עם אלה של עובדי מדינה.
3. שיפור המורל הארגוני.
4. חיסכון בעלויות ההעסקה עקב הוויתור על שירותי התיווך של חברת כוח האדם.

חסרונות

אין.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

תגובה אחת

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top