קריית ההדרכה של צה”ל בנגב (עיר הבה”דים)

ביטחון

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
פרויקט קריית ההדרכה הוא חלק מתוכנית העתקת בסיסי צה”ל ממרכז הארץ לנגב. התוכנית כוללת בין השאר את העברת בסיס חיל המודיעין ממרכז הארץ לקריית המודיעין שתיבנה בסמוך לצומת שוקת, את בניית הקמפוס הטכנולוגי ליד אוניברסיטת בן-גוריון ואת העברת בסיס חיל האוויר מלוד לנבטים (שכבר הסתיימה). במסגרת הפרויקט יועברו כמה בסיסי הדרכה של צה”ל, שברובם ממוקמים כיום במחנה צריפין, לשטח של כ-1,600 דונם (בהיקף בנייה של כ-250 אלף מ”ר) ליד צומת הנגב; בין הבסיסים שיועברו: בה”ד 6 (בית הספר ללוגיסטיקה), בה”ד 7 (בית הספר לתקשוב), בה”ד 10 (בית הספר לרפואה), בה”ד 11 (בית הספר למשאבי אנוש), בה”ד 13 (בית ספר למשטרה צבאית), בה”ד 20 (בית הספר לחימוש), בה”ד החינוך ובית הספר לתיאום ולקישור. הפרויקט יכלול גם אלפי יחידות דיור לאנשי קבע, בתי ספר, מתקני ספורט ואזור מסחרי. התוכנית החלה לקרום עור וגידים ב-2002 ובדצמבר 2003 הונחה אבן הפינה. באפריל 2007 אישרה הממשלה את הפרויקט. עלות הקמת הפרויקט מוערכת ביותר מ-20  מיליארד ש”ח.

ייחודו של הפרויקט בכך שבשונה מהמצב בבסיסי צה”ל כיום, מרבית התחומים הלוגיסטיים בקריית ההדרכה כגון מזון, דלק, חשמל ואפסנאות, יהיו באחריות הזכיין הנבחר וקבלני משנה, ולא באחריות הבסיס. בהליך המיון המקדים למכרז שנערך ב-2009 נבחרו חמש קבוצות: שיכון ובינוי בשיתוף אשטרום, אפריקה ישראל בשיתוף אלקטרה, מבני תעשייה בשיתוף א’ דורי ואלטל, שפיר הנדסה אזרחית בשיתוף ימית, וחברת מנרב אחזקות בשיתוף הקונצרן הבריטי G4S.

סוגיה משמעותית שעמדה על הפרק הייתה הכוונה להפרטת ההדרכה בקריית ההדרכה. במכתב שנשלח בפברואר 2010 מלשכת הרמטכ”ל לח”כ שלי יחימוביץ’ הובהר כי תחומי ההדרכה וההוראה לא יועמדו למכרז ולא יופרטו, וכי כל פעולות ההכשרה וההדרכה בקריית ההדרכה יבוצעו על ידי צה”ל (זאת, בשונה ממרכז ההדרכה של משטרת ישראל).

במאי 2010 קיבלו חמש הקבוצות המתמודדות במכרז הזמנה להגיש הצעת מחיר לוועדת המכרזים של משרד הביטחון.

הפרויקט מוקם בשיטת מימון PPP ו-PFI שלפיה הזכיין מתכנן, מקים ומתפעל את האתר במשך כעשרים שנה. בתום תקופת הזיכיון יועבר הבסיס לבעלות המדינה (BOT).

מינהל המעבר דרומה אחראי על ריכוז הפרוייקט מטעם משרד הבטחון. קריית ההדרכה השייכת לחטיבה הלוגיסטית באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט”ל) בצה”ל אחראית לריכוז הפרויקט, ועל ביצועו מופקדת חברת “מבט לנגב”.   

בפברואר 2012 פורסם כי קבוצת מנרב-רד בינת זכתה במכרז בהיקף של 9 מיליארד ש”ח להקמת עיר הבה”דים. לפי הערכות, עמדה הצעת הקבוצה במכרז על תשלום בסך כ-2 מיליארד שקל תמורת הקמת הפרויקט, כאשר בסוף תקופת ההקמה תזכה הזכיינית למענק בסך כ-400 מיליון שקל. בנוסף, התשלום השוטף עבור מתן השירותים האזרחיים במתקנים עשוי להסתכם בכ-150-200 מיליון ש”ח לכל שנת זיכיון.

בעקבות הזכייה במכרז, הוקמה חברת מבט לנגב שהיא שותפות בין ארבע חברות: מנרב הנדסה ובניין, אלקטרה בנייה בע”מ, קרן נוי ובינת תקשורת מחשבים.

מכיוון שהתקשרות משרד הביטחון עם מבט לנגב נעשתה במכרז BOT, נושאת מבט לנגב בסמכות לכל היבטי ההפעלה של הבסיס, לרבות התקשרות עם ספקים חיצוניים. במסגרת זאת בוצעה התקשרות באוגוסט 2014 עם חברת אדלטק, להקמת תחנת כוח פרטית לייצור חשמל בסמוך לבסיס, ולתפעולה במשך 22 שנה.

במאי 2015 הושלמה העברתו של בסיס ההדרכה הראשון, בה”ד 13 (המשטרה הצבאית), לקריית ההדרכה החדשה. נכון לדצמבר 2017 עברו לקריית ההדרכה גם בסיסי ההדרכה של חילות השלישות, החינוך, הרפואה, הלוגיסטיקה, התקשוב והחימוש.

יתרונות

  1. ההקמה והתפעול של פרויקט ענק מסירים את נטל המימון מהמדינה ופורסים אותו על פני שנים ארוכות.
  2. התקשרות עם גורמים המנוסים בהקמה ובתפעול מיזמים תשתיתיים גדולים.

חסרונות

  1. חוסר יכולת לפתח יכולות בתחום פיתוח התשתיות בצבא.
  2. בעיות תיאום בין כל הגורמים המעורבים בנושא ובעיות אפשריות בתחום חלוקת הסמכויות והאחריות.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top