קרקעות: רשות מקרקעי ישראל וקרן קיימת לישראל

,fbui uxchcv

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
רשות מקרקעי ישראל (להלן רמ”י) היא הגוף המנהל את קרקעות המדינה, והיא פועלת על פי חוק יסוד – מקרקעי ישראל, תש”ך-1960. בשנת 2005 סיימה ועדת גדיש לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל לגבש את המלצותיה. בין השאר המליצה הוועדה על הפיכת מינהל מקרקעי ישראל לרשות לאומית לקרקעות והפיכת רוב הקרקעות במדינה מקרקעות לאום, שאפשר רק לחכור, לקרקעות פרטיות שאפשר לקנות ולמכור. כמו כן המליצה על צעדים נוספים כמו הפשרת קרקעות חקלאיות למגורים, אפשרות למכור שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים שאין לגביהם תוכניות מפורטות ומאושרות, העברת סמכויות ממינהל התכנון במשרד הפנים לידי רשויות מקומיות ולידי המגזר הפרטי, ועוד. המטרה של צעדים אלה הייתה ייעול תהליכי בנייה, האצת תהליכי תכנון ובינוי, האצת הצמיחה הכלכלית והוזלת מחירי הדירות. במאי 2009 אישרה ועדת השרים את הרפורמה.

באוקטובר 2010 הודיע משרד ראש הממשלה שהרפורמה במינהל מקרקעי ישראל יוצאת לדרך. במסגרת זו שלח המינהל מכתבים לכ-40,000 בעלי בתים והודיע להם על אופן העברת הבעלות ועל המשמעויות של יישום הרפורמה על נכסיהם, ובהמשך צפויים להישלח מאות אלפי מכתבים נוספים. מהלך זה עורר קשיים משפטיים, שכן הוא נעשה על רקע עתירה לבג”ץ כנגד חוקתיות הרפורמה. בעתירה שהוגשה נטען כי הרפורמה המוצעת סותרת את חוק יסוד: מינהל מקרקעי ישראל, והעברתה חייבת להיעשות בחוק יסוד ולא בחוק רגיל – ובוודאי לא באמצעות חוק ההסדרים.

ב-18 במאי 2011 נחתם הסכם בין הממשלה, הסתדרות העובדים ומינהל מקרקעי ישראל על הרפורמה בממ”י, אשר ביסודו הקמת רשות מקרקעין לאומית במקום ממ”י, שלא תעסוק בתכנון אלא בשיווק מהיר של נדל”ן ליזמים פרטיים. במסגרת הרפורמה תועבר הבעלות בקרקע המיועדת למגורים ולתעסוקה לידי חוכרים בקרקע.

העברת הבעלות בקרקע בייעודי מגורים ותעסוקה לידי החוכרים, ומעבר להקצאת קרקעות במכירה במקום בחכירה.

רשות מקרקעי ישראל.

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל יצאה לדרך. שני ביטויים מרכזיים שלה הם שינוי ייעוד הקרקע במושבים ובקיבוצים וחוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים, התשע”א-2011, הקרוי גם חוק הווד”לים (ועדות לדיור לאומי). בהמשך לפס”ד 1027/04 של בג”ץ נקבע כי שינוי ייעוד הקרקע במושבים ובקיבוצים יאפשר לחקלאים להוון את חלקת המגורים שברשותם תמורת 3.75% מערך הקרקע. החקלאים יקבלו זכויות בנייה ל-375 מ”ר, אפשרות לפצל את הנחלה, ואפשרות להקים מבנה לתעסוקה בשטח של 500 מ”ר כל עוד בעל הנחלה עובד בו.

בנובמבר 2015 חתמה המדינה על הסכם עם קק”ל (קרן קיימת לישראל) ובו הן מסדירות את היחסים ביניהן מעתה והלאה. הסכם זה היה חסוי אך נחשף בספטמבר 2016 במהלך דיון על החלטות הממשלה בתקציב 2017-2018 הנוגעות להסכם זה. הסכם זה למעשה מסדיר את הפרטת קרקעות קק”ל באזורי הביקוש, למרות קיומו של איסור על מכירת קרקעות המופיע בתקנון קק”ל ואשר גם המדינה בזמנו החילה על עצמה (עד לרפורמה האחרונה במינהל מקרקעי ישראל), ותוך כדי הפרתו. הפרה זו מתאפשרת לאור הסכם מכירה “סיבובי”: קרקעות קק”ל עוברות למדינה, היא מוכרת אותן ואת הכסף מהמכירה המדינה מעבירה חזרה לקק”ל. ההסכם מתייחס לכ-70,000 דונם או כרבע מהשטח הבנוי בישראל.

במארס 2017 פורסם דוח של מבקר המדינה שקבע כי קק”ל ומינהל מקרקעי ישראל חתמו ב-1991 על הסכם חשאי ובלתי חוקי במסגרתו, בתמורה לחובות בשווי מילארדי שקלים רבים, העבירה המדינה 51 אלף דונם של קרקעות בגליל. זאת, כאשר לשני הצדדים אין כל הערכה מבוססת של שווי הקרקע או הסכומים שחייבת המדינה לקק”ל או להיפך. לדעת המבקר, מדובר בהתנהלות העומדת “בניגוד לסדרי מינהל תקינים”. פרסום הדוח עוכב שכן יו”ר קק”ל ניסה לשכנע את ועדת המשנה החשאית של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת להטיל על הפרק חיסיון, בקשה שנדחתה.

באוגוסט 2017 פורסם כי קק”ל טוענת כי רמ”י מסתירה ממנה כבר ארבע שנים נתונים על חוב של כמעט 3 מיליארד שקל, וכי אף ש-800 מיליון שקל מתוך החוב הכולל הם חובות מוסכמים – גם אותם רמ”י מסרבת להעביר.

באוקטובר 2017 הושגה הסכמה בין קק”ל לבין המדינה לפיה ישלם הארגון למדינה 2 מיליארד ש”ח אלא שבתחילת נובמבר 2017 דחה דירקטוריון קק”ל את ההסכם והסכים להעביר למדינה רק מיליארד ש”ח. משרד האוצר איים בתגובה “לייבש” את קק”ל ולבטל את הפטור ממס שהוענק לה והצעתו אושרה לקריאה שנייה ושלישית. באמצע נובמבר הושג הסכם בין האוצר לקק”ל שלפיו, בתמורה לביטול יוזמת חוק מיסוי קק”ל, תעביר קק”ל 1.8 מיליארד שקל למדינה בשנתיים עד שלוש השנים הבאות. למרות ההסכם, המשיכה ועדת הכספים לקדם את החוק, ובינואר 2018 אישרה הכנסת את החוק המטיל על קק”ל תשלום של מיליארד שקל (במקום 2 מיליארד בהצעת החוק המקורית) לקופת המדינה ב-2018, או בחבות במס על הכנסותיה מהשבחת קרקעותיה.

יתרונות

מצדדי הרפורמה טוענים כי השינוי יביא להורדת נטל הביורוקרטיה וכתוצאה מכך לירידה במחירי הדיור בישראל.

חסרונות

  1. מתנגדי הרפורמה חוששים שתהליך ההפרטה יוביל לרכישת קרקעות על ידי גורמים זרים.
  2. חשש להרחבת תופעת הפרבור.
  3. חשש מקושי לקדם ולאכוף חקיקה סביבתית ולשמור על שטחים פתוחים.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top