שירותי הבריאות לתלמיד: אחיות בתי הספר

בריאות

  • רקע
  • מודל הלאמה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
שירותי הבריאות לתלמיד ניתנים בתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 ונועדו לספק בדיקות רפואיות, חיסונים מפני מחלות מידבקות, רפואה מונעת, חינוך וייעוץ בריאותי לתלמידים, למורים ולהורים, וכן שירותי עזרה ראשונה.החוק מטיל את עלות שירותי הבריאות לתלמיד על אוצר המדינה. שירותי הבריאות מיועדים לתלמידים בכיתות א–ט בכ-3,500 בתי ספר בישראל. במשך כעשר שנים, משנת 1997 עד 2007, סיפק את השירותים משרד הבריאות, בתוך שהוא מסתייע בנותני שירותים, ובכללם האגודה למען שירותי בריאות הציבור (להלן – האגודה), שהיא מלכ”ר. במצב זה שימשה האגודה קבלן כוח אדם, ומשרד הבריאות הוא שנשא באחריות לאספקת השירותים. עם השנים צומצם מאוד התקציב המיועד למתן השירות – מ-79 מיליון ש”ח בשנת 2001 לכ-60 מיליון בשנת 2006, וזאת למרות גידול של כ-10% במספר התלמידים. הדבר הוביל הקטנה ניכרת של תקן הרופאים והאחיות פר ילד. בשנת 2007, ובעקבות לחץ של משרד האוצר, נחתם חוזה, בפטור ממכרז, עם האגודה – הפעם כנותנת שירותים ולא כקבלן כוח אדם. ההסכם שנחתם עמה היה לשלוש שנים, תמורת 64 מיליון ש”ח לשנה. בעקבות ההסכם הגישה הסתדרות הרופאים עתירה לבג”ץ כנגד מהלך ההפרטה.

בשנת 2009 פרסם מבקר המדינה דוח נוקב על התהליך שהוביל להפרטת השירות לידי האגודה. בין השאר נקבע כי לא נעשתה כל עבודת מטה בטרם הוחלט על מהלך ההפרטה, וכי השיקול היחיד שהובא בחשבון הוא שיקול החסכון הכספי הצפוי מהמהלך (להערכת האוצר – 7 מיליון ש”ח בשנה). בפועל, הערכת האוצר לא היתה מבוססת ונגרמה הוצאה נוספת של כ-20 מיליון ש”ח בשל הצורך לחתום מול מד”א על הסכם לאספקת שירותי עזרה ראשונה לתלמידים. עוד קבע המבקר כי משרד החינוך לא שותף כלל בקבלת ההחלטה להעברת השירות לגוף חיצוני.

בעקבות הדוח הוחלט על פרסום מכרז, ובמאי 2010 זכתה בו החברה הפרטית נטלי, ונחתם עמה הסכם למשך שלוש שנים עם אפשרות להארכה. ביוני 2011 פרסם משרד הבריאות נתונים ולפיהם רבע מהתלמידים בישראל לא חוסנו, ומכלל תלמידי כיתות א 37% לא עברו בדיקת ראייה, 57% לא עברו בדיקת שמיעה, ו-81% לא עברו בדיקת רופא. בעקבות פרסום הנתונים התקיים ביולי 2011 דיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובו הודה מנכ”ל משרד הבריאות רוני גמזו כי על המדינה לספק את שירותי בריאות התלמיד בעצמה; ואולם מכיוון שמשרד האוצר אינו מאשר לו את 300 התקנים של אחיות בריאות הציבור הדרושים לשם כך לעת עתה, עד שיתקבל האישור, הוא נאלץ לאשר את המשך פעולתה של חברת נטלי בפיקוח קפדני.

בפשרה שהושגה באוגוסט 2011, בי ןהשאר בעקבות הלחץ מבג”ץ, נקבע כי האחריות לאספקת שירותי בריאות לתלמיד תתחלק בין המדינה לחברה פרטית. משרד הבריאות יספק את השירות ישירות במחוזות אשקלון והדרום, ובשאר המקומות יינתן השירות באמצעות קבלן פרטי שייבחר במכרז. ביולי 2012 פורסם מכרז לאספקת שירותי בריאות לתלמידי בתי הספר בכיתות א–ט. בהתאם לפשרה האמורה, המכרז אינו כולל את מחוזות אשקלון והדרום (סעיף 4.3.2 למכרז). על פי המכרז, בשנה הראשונה יועסקו 325 אחיות, ועד השנה השלישית יעלה מספרן ל-382. בד בבד פרסם משרד הבריאות נתונים המעידים על שיפור ניכר של הכיסוי החיסוני במחוז הדרום ובמחוז אשקלון מאז העברת האחריות לידי המדינה. עוד פורסם כי בשירות הציבורי עומד יחס האחיות לתלמידים על 1:2,800, ואילו בשירות המופקד בידי התאגידים הפרטיים עומד השיעור על 1:5,000 (דוח המבקר מ-2009 ציין כי התקן הרצוי לדעת משרד הבריאות הוא 1:1500). בהשוואה של השקעה לפי תלמיד מתברר כי השירות הקבלני יקר ב-60% מהשירות הציבורי.

במאי 2012 ניתן פסק-דינו של בג”ץ בעתירה שהגישה ההסתדרות הרפואית. בשל חלוף הזמן מאז הגשת העתירה, מרבית השאלות שעלו בה התייתרו. עם זאת, אף שבית המשפט נמנע מלקבוע כי מהלך מיקור החוץ היה פסול נורמטיבית, הוא קרא למשרד הבריאות לשקול מחדש את המהלך ולספק את השירות בעצמו. עוד נקבע כי בכל מקרה, אם יוחלט על מיקור-חוץ, יש לעשות זאת בכפוף למספר מגבלות: אחריות המדינה; פיקוח אפקטיבי; ותיקצוב הולם.

ביוני 2013 הוחלט כי החל משנה”ל תשע”ד האחריות למחוזות שלא יהיו באחריות ממשלתית תפוצל בין שתי חברות – נטלי, שתופקד על מחוזות ירושלים, חיפה והצפון; ופמי פרימיום, שתופקד על מחוזות תל אביב והמרכז. המשמעות המידית של ההחלטה היא פיטוריהן של כמאה אחיות שהועסקו בחברת נטלי והעסקתן מחדש בפמי פרימיום, ובעקבות זאת חשש לפגיעה בזכויותיהן. על רקע איום של השבתת עבודת האחיות הודיעה שרת הבריאות, יעל גרמן, על הקמת צוות משותף למשרד הבריאות ולהסתדרות האחיות למציאת פתרון להעסקת האחיות, ובכלל זה אפשרות להחזרת העסקת האחיות לידי המדינה.

באוגוסט 2013 פורסם כי דוח פנימי של ועדה שהוקמה במשרד הבריאות לבחינת שירותי הבריאות בבתי הספר המליץ המלצה חד-משמעית להחזיר לאלתר את ההפעלה של שירותים אלו לידי משרד הבריאות. על הדוח חתומים פרופ’ איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ואילנה כהן, יו”ר הסתדרות האחיות. הדוח קבע, בין השאר, כי בשנת 2010-2009 לא חוסן אף תלמיד מקרב ילדי כיתות ח’ בבתי הספר ביישובים הבדואיים, וששיעור ההתחסנות בכיתות א’־ב’ באזור הדרום עמד על 76%-73% בלבד.

הפרטת השירות בוצעה באמצעות העברתו לגורם פרטי באמצעות מכרז. בעבר התבצעה התקשרות עם האגודה בלי מכרז בגין פטור שנתן משרד האוצר. באוגוסט 2011 נקבע כי האחריות לאספקת שירותי בריאות לתלמיד תחולק – משרד הבריאות יספק את השירות ישירות במחוזות אשקלון והדרום, ובשאר המקומות יינתן השירות באמצעות קבלן פרטי שייבחר במכרז. ביולי 2015 חתמו האוצר וההסתדרות על הסכם לקליטת כ-15 אלף עובדי קבלן לשירות המדינה במהלך שנת 2016, ובהם אחיות בריאות התלמיד. על-פי ההסכם, אחיות יועסקו מעתה בהעסקה ישירה והעובדות הקיימות ייקלטו למדינה במהלך 2016.

משרד הבריאות אמור לפקח על עבודתה של החברה העסקית. מתנגדי השיטה טוענים שהמשרד בעיקר מגבה את החברה אל מול ביקורת נוקבת שנשמעת כלפיה (דוגמה: כאן).

בחודש פברואר 2014 קיימה הוועדה לזכויות הילד דיון בנושא שירותי הבריאות לתלמיד. הוועדה שמעה עדויות על שיפור מערך הבריאות בדרום בעקבות החזרת השירות לידי המדינה, ויצאה בקריאה למהלך דומה בשאר המחוזות.

ביולי 2015 חתמו האוצר וההסתדרות על הסכם לקליטת כ-15 אלף עובדי קבלן לשירות המדינה במהלך שנת 2016, ובהם אחיות בריאות התלמיד. על-פי ההסכם, אחיות יועסקו מעתה בהעסקה ישירה והעובדות הקיימות ייקלטו למדינה במהלך 2016.

ביולי 2016 הודיע ראש שירותי הבריאות הציבור על הארכת החוזה ב-4 שנים נוספות עם חברות “פמי” ו”נטלי” שמעסיקות את האחיות בכל הארץ, לבד ממחוז הצפון. בתגובה הודיעה יו”ר הסתדרות האחיות – במסגרת כנס שערך בנושא מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון-ליר – כי ההחלטה מנוגדת להסכם שנחתם בין האוצר להסתדרות, וכי תשבית את שירותי הבריאות לתלמיד החל מה-1 בספטמבר. לטענתה, כאשר המדינה סיפקה את השירות עלותו הייתה 60 מיליון ש”ח ועל כל 1,500 תלמידים הייתה אחות, ואילו כיום עלותו היא 130 מיליון ש”ח, יש אחות על כל 10,000 תלמידים, והשירות עצמו הורע בהיעדר חדרי אחיות. משרד הבריאות מסר בתגובה כי, אף שבניגוד לעבר, כעת רמת שירותי בריאות התלמיד בכל המחוזות היא לשביעות רצונו, הוא יבחן גם את העברת השירות במחוז צפון להפעלה ישירה על-ידי המדינה.

בדיון שקיימה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת באוגוסט 2016 התברר כי המחסום להעסקה ישירה של האחיות אינו תקציבי – משרד האוצר הצהיר כי הוא מוכן להעמיד את המשאבים הדרושים למשרד הבריאות – אלא נתון להחלטת משרד הבריאות.

חסרונות

1. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2009, המודל הכלכלי של התפעול נתן תמריץ לחברה לחסוך בהוצאות, באופן שעלול לגרום לפגיעה ברמת השירות.

2. לפי דוח משרד הבריאות מספטמבר 2008, אחיות בתי הספר השתמשו בציוד (חומרים, מזרקים, מחטים) שפג תוקפו, שיעור החיסונים הניתנים בכיתות א ובחטיבות הביניים היה נמוך מהנדרש, וחלק מהאחיות המועסקות בבתי הספר לא קיבלו כל הכשרה מתאימה בתחום שירותי הבריאות לתלמיד.

3. בדוח מבקר המדינה צוין כי לא נעשתה עבודת מטה מספקת לבחינת חלופות העומדות על הפרק, לסקירת הנעשה בעולם בתחום זה ולבירור טווח ההתקשרות עם גוף חיצוני, וכי כשלים אלו גרמו לכך שההפרטה דווקא ייקרה את העלויות.

4. מהלך ההפרטה סתר את המלצות ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופטת ש’ נתניהו (1990) וכן של ועדה מקצועית (ועדת אמוראי, 2002), שהדגישו את חשיבות הרצף הטיפולי ואת ההעדפה להעברת האחריות הכוללת לקופות החולים. זאת ועוד, האחיות שימשו כ“מבוגר אחראי” וכאוזן קשבת נוספת לילדים.

5. שירות אחיות בית ספר הוא חלק חשוב ממערך הרפואה המונעת, והוא תורם לתפקוד הלימודי של כלל התלמידים, בייחוד על רקע הגידול בהוצאות הפרטיות של משקי הבית לבריאות – בעיקר של תלמידים ממשפחות מעוטות אמצעים. הפחתת הנגישות של אחיות בתי הספר הנובע מקיצוץ ממספר האחיות המועסקות פוגע, על כן, בעיקר בתלמידים ממשפחות אלו.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

תגובה אחת

  1. תודה על האינפורמציה
    חשוב לדעת

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top