שירותי הבריאות של צה”ל

הלאמות

  • רקע
  • מודל הלאמה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
כבינואר 2011 השיק צה”ל את מיזם אביב שבמסגרתו נסגרו חלק ניכר מהמרפאות הצבאיות שסיפקו שירותי רפואה לחיילים המשרתים בבסיסי תל השומר והקריה. הטיפול בחיילים עבר אל המרפאות של קופות החולים הפרטיות: קופת חולים מאוחדת נבחרה לטפל בחיילי בסיס הקריה, וקופת חולים לאומית בחיילי בסיס תל השומר. נקבע כי החיילים יקבלו את אותם שירותים רפואיים שמקבלים אזרחים, ונוסף עליהם סל שירותים ייחודי – “משלים צה”ל”. בינואר 2012 נכנסו למיזם גם קופות החולים כללית ומכבי. בעקבות כניסתן יכול היה כל חייל ביחידה עורפית בשירות חובה או בשירות קבע להתנייד בחופשיות בין ארבע קופות החולים במדינה במקום לקבל טיפול במרפאות הצבאיות. בדרך זו יכולים החיילים להישאר בטיפול רופא המשפחה שהם מכירים מהאזרחות, והם זכאים גם לרפואת מומחים, לרפואה דחופה, ובמקרה הצורך גם לאשפוז. עם זאת, את רפואת השיניים, שירותי בריאות הנפש, בריאות הציבור והמיון הרפואי המשיך לספק חיל הרפואה.

במסגרת המיזם העניקו הרופאים האזרחיים למטופליהם החיילים אבחונים רפואיים, מרשמים לתרופות ופטורים זמניים עד 14 ימי חופשת מחלה מצטברים. שירותי הרפואה ניתנים בסניפי קופות החולים הסמוכים לביתו של המשרת או למקום שירותו, לפי בחירת החייל ובהתאם לשעות הפעילות המקובלות במרפאת הקופה. עם השחרור חזר המשוחרר אוטומטית לקופת החולים שבה טופל ערב גיוסו, אלא אם כן חתם על “בקשת מעבר” להישאר בקופה שבה טופל במהלך שירותו הצבאי. בשנת 2013 החל חיל הרפואה בבחינה מחדש של התקשרותו עם קופות החולים בעקבות עלייה חדה במספר ימי המחלה (גימלים) שהונפקו לחיילים.

בד בבד עם פיילוט ההתקשרות עם קופות החולים, העביר צה”ל בינואר 2012 את שירותי הרפואה הדחופה לחברה הפרטית “ביקורופא”. מוקדי החברה, הפרוסים ברחבי הארץ, אמורים לתת שירות בשעות שבהן קופות החולים סגורות. על פי ההסכם, החברה מחויבת לתת מענה הולם למגוון מקרי חירום. עם זאת, בהסכם יש תמריץ כלכלי שנועד לצמצם את מספר הפנָיות החיילים לבתי חולים. ההסכם מאפשר לצה”ל חופש פעולה כמעט מלא בהפעלת בקרה על אנשי חברת ביקורופא והכשרתם. לפי ההסכם, החברה תאפשר לנציגי צה”ל לערוך ביקורות, כולל ביקורות פתע, על פי שיקול דעתו הבלעדי של משרד הביטחון, והיא חייבת לתקן את הליקויים שיימצאו בתוך 14 יום. “ביקורופא” רשאית להעסיק רופאים (רופאים בכירים ואורתופדים למשל‏) כ”קבלני משנה”‏, אך מחויבת לקבל מראש מצה”ל אישור פרטני להעסקתם, והיא אחראית על פעולותיהם כאילו היו עובדיה שלה.

 מיקור חוץ של שירותי בריאות לחייל – התקשרות באמצעות מכרז בין צה”ל לקופות החולים ולחברת “ביקורופא”. החל מנובמבר 2014 הוחזר הטיפול בחיילים למרפאות צה”ל.

 חיל הרפואה בצה”ל.  

בעקבות הסקת מסקנות מתהליך הוצאת השירות הרפואי לחיילים ממרפאות צה”ל, הוחלט כי החל מנובמבר 2014 יוחזר הטיפול בחיילים למרפאות צה”ל. זאת, בין השאר, כדי להבטיח את אחידות המענה הרפואי לכל המשרתים. במארס 2015 התפרסם כי בעקבות זאת חיילים נאלצים להמתין שבועות ואף חודשים לצורך קביעת תורים לרופאים ולמומחים. חיל הרפואה הודה כי לא הציב מספר רופאים מספיק אך ציין כי מספר הביקורים של חיילים אצל רופאים גבוה משמעותית ביחס לאזרחים.

במארס 2016 פורסם כי צה”ל החליט לצאת למהלך של מיקור חוץ בקופות החולים של רפואת אנשי הקבע החל מינואר 2017.זאת, במטרה להעביר את כוח האדם הקיים לטובת שיפור הטיפול בחיילים בסדיר בתוך הצבא. עוד פורסם כי יהודק שיתוף הפעולה עם חברת “ביקורופא”, שמעניקה שירותים לכלל החיילים מחוץ לשעות הפעילות של המרפאות בבסיסים.

בדוח נציב קבילות חיילים שפורסם במאי 2016 כי למרות ההערכות של הצבא, התקבלו קבילות רבות שעסקו בזמינות המענה הרפואי והתורים במרפאות הצבא. הסיבות לכך הן הצריכה הגבוהה של שירותי רפואה על-ידי החיילים וכן מחסור בכוח-אדם. חיל הרפואה מסר כי הוא שוקד על גיבוש תוכנית לשיפור זמינות ואיכות המענה הרפואי לחיילים, ובין השאר הרחיב את סמכויות האחיות במרפאות הצבאיות, וערך עבודת פיתוח לפורטל ארגוני מרפאתי שבאמצעותו ניתן יהיה לקבוע תורים ולפנות ישירות לבעלי התפקידים במרפאות.

בנובמבר 2016 פורסם כי צה”ל פנה לחברת “ביקורופא” בבקשה שתפחית משמעותית את כמות ה”גימלים” שרופאי המרפאות רושמים לחיילים. עוד פורסם כי צה”ל שוקל להוציא למכרז מתן שירותי רפואה לחיילים באמצעות שיחת וידאו אונליין.

 

יתרונות

  1. ריכוז הטיפול הרפואי במסגרת כללית.
  2. שמירה על הרצף הטיפולי לאחר השחרור.
  3. יעילות בשימוש ובניצול משאבים קיימים בקופות החולים.
  4. אפשרות למקד את הרפואה הצה”לית בחיילים המשרתים ביחידות שדה, שם הנגישות לקופות החולים נמוכה יותר.

חסרונות

חשש לבעייתיות בממשק בין הטיפול הרפואי ובין הצרכים הצבאיים – למשל, ייתכן שמדיניות מתן ימי מנוחה בבית (גימלים) תהיה שונה בקופות החולים בהשוואה למדיניות שהייתה נהוגה במרפאות הצבאיות ושעדיין נהוגה ביחידות השדה. חשש זה התברר כנכון ועלייה במספר הגימלים הייתה בין הגורמים שהובילו את חיל הרפואה לבחון מחדש את מיקור החוץ.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top