שירותי רפואה פרטיים בבית החולים באשדוד

בריאות

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
  •    
בעקבות לחץ ציבורי ודיונים ממושכים בכנסת עבר בינואר 2002 חוק בית החולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס”ב-2002. החוק קבע בין השאר כי משרד האוצר, משרד הבריאות ומינהל מקרקעי ישראל יפרסמו מכרז פומבי להתקשרות עם יזם לתכנון, להקמה ולהפעלה של בית חולים חדש באשדוד. ב-13 בספטמבר 2005 פורסמה ברשומות הודעה בדבר אישור תוכנית מתאר מקומית להקמת בית חולים באשדוד, ובה הוגדר השטח שהוקצה להקמת בית חולים עירוני ולאספקת רוב השירותים הרפואיים לאשדוד ולסביבתה.

המכרז הראשון שפרסם משרד האוצר נכשל, בין השאר בשל העדר כדאיות כלכלית. ב-9 באוגוסט 2009 פורסם מכרז חדש. כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית ולמשוך יזמים להתמודד במכרז החדש נוספו שני מרכיבים: אפשרות להפעלת שירותי רפואה פרטית בהיקף של עד 25% מההכנסה השנתית של בית החולים, ומענק הקמה עצום לזכיין בסך 487 מיליון ש”ח. נספח ההפעלה של המכרז מפרט את מסלול הרפואה הפרטית, המכונה מסלול בחירת רופא (להלן מב”ר), שהיזם רשאי להפעיל בבית החולים באשדוד, וקובע כי מב”ר חל על השירותים הניתנים על ידי רופא וצוות רפואי אחר. ברשימת ההגבלות של פעילות מב”ר קובע הנספח בין השאר כי היקף הפעילות לא יעלה על 25% מכלל הכנסות בית החולים ממכירת שירותים רפואיים; היקף הפעילות של כל רופא וכל מחלקה לא יעלה על 25%; הרופאים שייתנו שירות במסגרת מב”ר יהיו מרמת מומחה ומעלה העובדים בבית החולים במשרה חלקית לפחות; לא תינתן קדימות בקביעת תורים, ומוקד קביעת התורים יהיה מוקד מרכזי ללא הפרדה; והטיפול שיינתן לכל החולים יהיה זהה.

יצוין כי סעיף 7 לחוק בית החולים באשדוד, המורה לתקצב את בית החולים מכספי המדינה, כמקובל בבית חולים בסדר גודל דומה, אינו מתחשב כלל בהטבה שניתנה לבית החולים בדמות הפעלת מב”ר בשיעור של 25% מההכנסות. זאת ועוד, אף על פי שהרופאים הרשאים להשתתף במב”ר מחויבים לקבל חולים גם במסגרת הציבורית של בית החולים, לא נקבע היקף המשרה המזערי שהם מחויבים לעבוד במערכת הציבורית כתנאי לכך. 

באפריל 2011 הודיע משרד האוצר כי הזוכָה במכרז היא חברת אסותא אשדוד בע”מ, וההסכם עמה נחתם במאי 2011. ב-15 באוגוסט 2012 דחה בג”ץ עתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה בדרישה שלא לאפשר לאסותא להפעיל בבית החולים שירותי רפואה פרטיים. בג”ץ נימק את דחיית העתירה בשני טעמים קשורים: ראשית, בשל טענת שיהוי – חלף זמן ניכר מאז נודע לראשונה כי המדינה תאפשר למפעיל בית החולים באשדוד להקים מסלול של שירותי רפואה פרטיים במסגרת בית החולים; ושנית, בשל כך שהעותרים לא הוכיחו שמתן שירותי רפואה פרטיים בבית החולים עלול לפגוע פגיעה קשה וחמורה בשלטון החוק, באופן המאפיל על השיהוי המשמעותי בהגשת העתירה.

מכרז, וכן גביית תשלום עבור שירותים ציבוריים (הפרטת המימון).

משרד הבריאות.

על-פי ההסכם, יש להשלים את הקמת בית החולים עד שנת 2017, והבנייה מתקדמת בקצב מואץ למרות פרסומים על כך שלא ניתנו לה כל האישורים הדרושים.

בפברואר 2016 התפרסם כי משרד האוצר מפעיל לחץ על רשת אסותא, המקימה את בית החולים, במטרה שתוותר על האפשרות להפעיל שר”פ. ואכן, באפריל 2016 פורסם כי המדינה תעביר לרשת אסותא כ–370 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים (ובסך הכל 900 מיליון ש”ח עבור הקמת בית החולים), ובתמורה תוותר הרשת על ההיתר שניתן לה להפעיל שר”פ בבית החולים החדש. בנוסף לתשלום החד־פעמי, משרד הבריאות יעניק לרשת רישיונות לשירותים רפואיים שלא כלולים בהסכם המקורי להקמת בית החולים, ואשר נחשבים לרווחיים בבתי חולים – להפעלת מרכז סרטן שכולל שני מאיצים קוויים (מכונות הקרנה), מכשיר MRI, יחידת צנתורים ויחידת IVF (הפריה חוץ גופית). באוקטובר 2016 פורסם כי המדינה ורשת אסותא הגיעו לסיכום סופי שבמסגרתו תוותר הרשת על ההיתר שניתן לה בזמנו להפעיל שר”פ בבית החולים. בתמורה תקבל הרשת 409.5 מיליון ש”ח.

ביוני 2017 נחנך בית החולים.

יתרונות

1. בלא האופציה להפעלת מסלול פרטי הייתה הקמת בית החולים נדחית עוד ועוד וספק אם הייתה מתממשת.

2. ההסדר המשלב מסלול לרפואה פרטית מאפשר למשוך אל בית החולים החדש רופאים ברמה גבוהה.

חסרונות

1. חשש לפגיעה בשוויון במתן שירותי בריאות.

2. חשש מפני תקדים שיסחוף להסדר כזה בתי חולים ציבוריים אחרים ברחבי הארץ.

3. קושי לפקח על היקף הפעילות הפרטית.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

.

Scroll To Top