- רקע
- דגם הפרטה
- פיקוח
- המצב הנוכחי
- יתרונות וחסרונות
על פי מצגת של משרד החינוך, החל משנת הלימודים תשע”ג, כל מורי בית הספר היו אמורים להיות מוערכים על ידי הנהלת בית הספר על פי מודל הערכה שפיתחה הרשות הארצית למחקר ולהוראה (ראמ”ה). הערכה זו הייתה אמורה לשמש לצורך הערכה מעצבת, לתוספת דרגות קידום, למתן מענקים חד-פעמיים (תגמול דיפרנציאלי אישי) ולפיטורים.
באוגוסט 2014 פורסם חוזר מטעם משרד החינוך בעניין תגמול בית-ספרי. על פי החוזר, מורים המועסקים במשרה מלאה בבתי הספר המדורגים בעשירון העליון יזכו לתוספת של כ-8,285 ש”ח לשנה, בעשירון השני – לתגמול של 6,214 ש”ח לשנה; בעשירון השלישי – 4,142 ש”ח לשנה; ובעשירון הרביעי – 3,107 ש”ח לשנה. מורים במשרה חלקית בבתי ספר אלו יתוגמלו לפי שיעור המשרה.
1. ההנחה היא ש”קנאת סופרים תרבה חוכמה” – עידוד התחרות יוביל לשיפור הישגי המורים והתלמידים.
2. שיפור מעמד המורים והעלאת התגמול למורים מצטיינים.
חסרונות
- חשש מפני הזנחת ההיבט הערכי של החינוך, שעיקרו פיתוח וטיפוח הסקרנות והרחבת הידע, והתמקדות בהישגים בני מדידה.
- מחקרים כלכליים מראים שהמרת מוטיבציה בשיקולי שוק מובילה לתוצאות שליליות ובלתי הפיכות. גם דוח של חברת מקינזי על מערכות חינוך מובילות בעולם אינו רואה במתן תמריצים כלכליים שיטה ראויה.
- חשש שמורים יימנעו מלדווח על הקשיים שהם מתנסים בהם כדי לא לפגוע בסיכוייהם ליהנות מתגמול כספי.
- תחרות במקום שיתוף פעולה – מורים יימנעו מלשתף מורים אחרים בשיטות הוראה שהוכיחו את עצמן או לעזור למורים שייתפסו בעיניהם כמתחרים על התגמול הכספי.
- חשש כי בתי ספר יעדיפו לקבל תלמידים בעלי הישגים גבוהים ולהימנע מ”לקיחת סיכון” עם תלמידים בעלי הישגים נמוכים.
- חשש ששיקולים שאינם רלוונטיים באופן ישיר לתחום הפדגוגי ייהפכו לקריטריונים בתגמול בתי ספר ומורים. כך, למשל, הקריטריון של עידוד שירות צבאי, אשר עלול להפלות בין אוכלוסיות תלמידים ומורים, מהווה קריטריון רלוונטי במודל הנוכחי.
טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו
מעניין מאד!