תוכנית קָרֵב למעורבות בחינוך

חינוך

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
משנת 1990 תוכנית קָרֵב היא אחת התוכניות המרכזיות לצמצום פערים ולהעשרה לימודית במערכת החינוך. התוכנית היא מיזם משותף של משרד החינוך, רשויות מקומיות, הורי התלמידים והתאגיד הפילנתרופי קרן קָרֵב. בשנת הלימודים תשע”א פעלה התוכנית ב-124 רשויות מקומיות, ב-710 בתי ספר וב-1,902 גני ילדים, והשתתפו בה כ-267,000 תלמידים. עלות התוכנית בשנת תש”ע הסתכמה ב-218 מיליון ש”ח: 32% מימן משרד החינוך, 60% מימנו הרשויות המקומיות והורי התלמידים ו-8% מימנה עמותת קרב. רוב הרשויות המשתתפות בתוכנית זוכות למימון חלקי של משרד החינוך, אך רשות מקומית שאינה עומדת בתנאים שקבע המשרד יכולה להשתתף בתוכנית באמצעות “מימון עצמי” (של הרשות המקומית וההורים). בשנת תש”ע עמד סך התוכניות בהפעלה עצמית על 50 מיליון ש”ח, שהם כרבע מעלות הפעלת התוכנית כולה. מורי התוכנית מועסקים על ידי חברת מַרְמָנֵת, המשמשת קבלן של תוכנית קָרֵב.

תוכנית קרב היא למעשה מארג של הפרטות, שעיקרן הפרטה חלקית של המימון (אשר באה לידי ביטוי בהשתתפות ההורים וקרן קרב) והעסקה של מורי התוכנית על ידי קבלן חיצוני.

התוכנית בפיקוח משרד החינוך.

את הכללים להפעלת תוכנית קרב ריכז משרד החינוך בחוזר מנכ”ל תשע”ב/1(ב) שכותרתו “תכנית קרב למעורבות בחינוך” מיוני 2012.

תכנית קרב היא אחת הדוגמאות הבולטות להעסקת מורים כעובדי קבלן. כיום מועסקות במערכת החינוך לפחות 19000 מורות קבלן.

ביוני 2014 קראה ועדת החינוך של הכנסת למשרד החינוך לפעול להעסקה ישירה של עובדי ההוראה במשרד. במאי 2015 פורסם דוח מבקר המדינה שמתח ביקורת על הפרת הבטחתו של משרד החינוך להגברת הפיקוח על תופעת מורי הקבלן ועל כך שאין בידיו מידע על העסקה עקיפה במערכת החינוך. ביוני 2015 פנתה הקואליציה הארצית להעסקה ישירה לועדת החינוך והציעה מתווה לצמצום תופעת ההעסקה העקיפה במערכת החינוך.

ביולי 2015 חתמו האוצר וההסתדרות על הסכם לקליטת כ-15 אלף עובדי קבלן לשירות המדינה במהלך שנת 2016. כמו כן קבע ההסכם כי כ-3,000 עובדי קרן קרב יועסקו בתנאים דומים לעובדי מדינה, לרבות העסקה רציפה ל-12 חודשים והפרשות לקרן השתלמות ולדמי הבראה. כך אכן נעשה. עם זאת, נכון לדצמבר 2016, הנהלת הקרן מסרבת לחתום על הסכם קיבוצי.

בינואר 2017 נחשף במסגרת דיון בוועדת החינוך של הכנסת כי מעל ל-23 אלף מורים מועסקים בתנאים של עובדי קבלן. בתום הדיון קרא יו”ר הוועדה, ח”כ יעקב מרגי (ש”ס), למשרד החינוך לקלוט את כל מורי הקבלן במערכת החינוך כעובדי מדינה.

יתרונות

בשנים הראשונות לפעולתה תרמה קרן קרב רבות לצמצום הפערים בחינוך על ידי השקעה משמעותית בבתי הספר בפריפריה. בחלק לא מבוטל מהמקרים מצב זה עדיין נמשך. 

חסרונות

בדוח לשנת 2011 בחן מבקר המדינה את הפיקוח והבקרה על תוכנית קרב. ניתן לקבץ את ממצאיו בשלושה מישורים:

 

1. אחריות פדגוגית, פיקוח, ועמידה בנהלים ובמסמכי המכרז

  • אחריות פדגוגית – אף שתקנות הפיקוח מורות על אחריות משרד החינוך לאישור תכניות במוסדות חינוך, המשרד קבע שהיחידה הפדגוגית של התכנית מוסמכת לאשר את תכניות ההעשרה. יחידה זו כוללת מנהל שהוא עובד של עמותת קרב ועובדים המועסקים על ידי חברת מרמנת, ואין בה נציגים של המשרד (שם, עמ’ 680).
  • פיקוח – לעובדי משרד החינוך אין הרשאות למאגרי הנתונים של תוכנית קרב, וכאשר עובדי המשרד זקוקים למידע הם נאלצים לבקש אותו מעובדי מרמנת או מעובדי עמותת קרב (שם, עמ’ 680-679).
  • עמידה בנהלים ובמסמכי המכרז – משרד החינוך לא גיבש נהלים לשיתוף פעולה עם עמותת קרב ולא כרת עמה חוזה, כנדרש בנוהל של היועץ המשפטי לממשלה משנת 1988 (שם, עמ’ 670). כמו כן, הרכב ועדת ההיגוי אינו תואם את זה שנקבע במכרז. כך, לא נשמר רוב של נציגי משרד החינוך ולא צורף אליה מנהל מחוז במשרד. המבקר מעלה חשש שבמצב זה אין למשרד משקל משמעותי כנדרש בהתוויית מדיניות התוכנית ובאישור התפיסה הפדגוגית שלה (שם, עמ’ 683)

ממצאים נוספים הנוגעים לניהול תקין וכיוצא בזה ניתן למצוא בדוח המלא של מבקר המדינה (שם, עמ’ 690-663).

2. השגת מטרת התוכנית

  • מדדים והערכה – מאז תחילת הפעלת התכנית ב-1990 לא ערך משרד החינוך כל בדיקה או הערכה בדבר האפקטיביות של התכנית ולא הציב לה יעדים מוגדרים (שם, עמ’ 696-694).
  • צמצום פערים חברתיים – אף שמטרתה המרכזית של התכנית היא לפעול לצמצום פערים חברתיים, בעיקר בין המרכז לפריפריה, כשליש מהרשויות המקומיות שהשתתפו בתוכנית קרב היו רשויות מבוססות, בעוד רשויות מקומיות בלתי מבוססות, אשר ביקשו להצטרף לתוכנית, לא קיבלו אישור בנימוק של מגבלה תקציבית של המשרד (שם, עמ’ 674-673). בעשור האחרון לא ביצע משרד החינוך כל בחינה והערכה בנושא הרכב הרשויות המקומיות המשתתפות בתוכנית ובנושא חלוקת המשאבים בין הרשויות המבוססות לאלה הבלתי מבוססות (שם, עמ’ 676).

3. כוח אדם

בשנת הלימודים תש”ע העסיקה חברת מרמנת במסגרת התוכנית 4,747 מדריכים וכן מנהלי תפעול אזוריים, רכזי יישובים ועובדים מינהליים. במכרז שחברת מרמנת זכתה בו נקבע שמרמנת תהיה המעסיק של כל העובדים בתוכנית קרב, למעט עובדי הנהלת התוכנית. החברה אמורה לגייס את העובדים, למיין ולהכשיר אותם. על אף האמור, המבקר מצא שמרמנת היא רק ה”צינור” המשלם את השכר, ואילו עובדי תוכנית קרב הם שקובעים בפועל את גובה השכר ואת תנאי ההעסקה של העובדים (שם, עמ’ 688).

4. בעייתיות בהעסקה עקיפה בתחום ההוראה

מממצאי מבקר המדינה והקואליציה הארצית להעסקה ישירה עולה כי העסקה עקיפה פוגעת בתנאי העסקה ובזכויות הסוציאליות; בביטחון התעסוקתי; בתחושת השייכות, לרבות יצירת מעמדות בחדרי המורים; באיכות ההוראה, לרבות אובדן יכולות וידע מקצועי ; ומגדילה פערים חברתיים-כלכליים.

 

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top