תשלומי הורים במערכת החינוך

חינוך

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, בתקנות שהותקנו על פיו וכן בהוראות משרד החינוך מפורטים סוגי התשלומים שמותר לגבות מהורים.

כבר ב-1992 המליצה ועדת לנגרמן שמונתה על ידי שר החינוך דאז, זבולון המר, ושבה כיהנו נציגי משרד החינוך, ההורים, ארגוני המורים והרשויות המקומיות, לבטל את תשלומי ההורים בבתי הספר ולהחליפם במס אחיד שייגבה מכלל אזרחי המדינה, ויהיה תלוי בגובה ההכנסה של משלמיו. זאת, בשל פגיעתם בשוויון בין התלמידים. אף שהשר אימץ את מסקנות הוועדה, הן לא ייושמו.

גם דו"ח ועדת דברת, שהוגש לממשלה ב–2005, המליץ להגביל את גבייתם של תשלומי ההורים באמצעות ביטול התשלומים על שעות לימוד נוספות, ולהעביר את הגבייה לגופים אחרים כדי לנתק את הקשר בין בית הספר להורי התלמיד בפעילות הגבייה. הועדה קבעה גם כי יש לנתק את הקשר בין יכולתם הכלכלית של ההורים לבין קבלת התלמיד לבית הספר, ולמנוע את השימוש בתשלומי הורים כמנגנון לסינון תלמידים.

ב–2007 הציגה שרת החינוך דאז, יולי תמיר, מתווה חדש לגביית תשלומי הורים באמצעות אגרה מיוחדת, שתתחשב במצבם הכלכלי של ההורים, אך לבסוף התוכנית לא יצאה לפועל.

בשנים האחרונות הולך וגדל חלקם של הורי התלמידים במימון בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים (ממ"ד). בתחילת שנת הלימודים תשע"א (2010–2011) אמד המשרד את היקפם של תשלומי ההורים בבתי הספר ב-2 עד 3 מיליארד שקל בשנה – אשר רק חלקם נגבים כחוק – שהם 10%–15% מתקציב משרד החינוך. הגידול בשיעור ההשתתפות של ההורים במימון מערכת החינוך נתפס בעיני מומחים כהיבט חשוב של הפרטתה – "הפרטה מימונית".

ביוני 2005 מינתה מנכ"לית המשרד דאז ועדה לבחינת נושא תשלומי ההורים כדי לבחון מן היסוד את נושא הגבייה מההורים. לאחר שהוועדה הגישה מסקנות ביניים החליטה הנהלת המשרד לגנוז אותן. בשנת 2007 נדרש בג"ץ לסוגיית תשלומי ההורים, ופסק כי "שרת החינוך פועלת עתה לבחינה והערכה מקפת של כל סוגיית תשלומי ההורים בכללותה, במגמה להביא להסדר חדש כולל בתחום זה" (פסקה 4). אף שגובשה עבודת מטה לבניית דגם כאמור, היא לא כללה הסדרה מערכתית של תשלומי ההורים.

בחודשים פברואר–אוגוסט 2011 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא תשלומי הורים במערכת החינוך. להלן תמצית הדוח בנושא זה:

1. רכישת שירותים מרצון: לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, בית הספר רשאי לגבות מההורים תשלום על רכישת שירותים מרצון (למשל חוגים, רכישה מרוכזת של ספרי לימוד, תלבושת אחידה, הזנה, תוכנית קרב). גבייה זו מותנית באישור ההורים ובאישור המפקח על בית הספר, ומכל מקום אין לחייב הורים לשלם על השירותים האלה. במקרים שבהם הסכום לגבייה עולה על הסכום שנקבע בחוזר מנכ"ל מאפשר המשרד למפקח להחליט אם לאשר את החריגה על פי שיקול דעתו. בפועל, סמכות זו ניתנה למפקחים בלא שנתלוו לה מדיניות ברורה ועקרונות שינחו אותם בהחלטתם. זאת ועוד: קיומה של סמכות זו לא צוין בחוזר תשלומי ההורים וגרם להיעדר שקיפות שעלול לפגוע בהפעלה שוויונית של ההסדר (עמ' 590-591 לדוח).

2. גביית תשלומי הורים בחינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר): אף שהוראות משרד החינוך בעניין תשלומי הורים חלות גם על החינוך המוכש"ר, פטר אותו המשרד מהשתתפות בהליכי הבקרה שלו, ולכן לא היה בידיו מידע על דרישות התשלום של בתי הספר מההורים (שם, עמ' 597). חוסר הפיקוח מוביל הן להפליה לרעה של החינוך המוכש"ר בהשוואה לחינוך הרשמי, והן להעמקת ההפרטה וההפליה בתוך החינוך המוכש"ר.

3. גביית תשלומי הורים בגין מקצועות לימוד בחינוך הממ"ד: המשרד הנהיג "מדיניות רכה" של אישורים לבתי ספר ממ"ד ואפשר גביית תשלומי הורים בסכומים הגבוהים פי שלושה מאלו המותרים במוסדות חינוך אחרים (שם, עמ' 602).

4. גביית תשלומי הורים באמצעות עמותות הורים: המבקר מצא פעילות ענפה של עמותות הורים הפועלות לצד בתי ספר. עמותות אלו מגייסות כספים מהורים בניגוד לחוק ולחוזר מנכ"ל, ללא פיקוח של משרד החינוך ומתוך הכתבת התנהלות למנהל בית הספר ופגיעה בסמכויותיו (שם, עמ' 610-607). העמותות מממנות, בין השאר, שכר של מורים, מאפשרות פיצול של כיתות לקבוצות קטנות, מממנות פעולות שקשורות לתחזוקת בית הספר – והכל בניגוד להוראות משרד החינוך.

הפרטה של המימון, השלמת שירותים ציבוריים באופן פרטי.

בספטמבר 2010 מינה שר החינוך גדעון סער ועדה לבחינת תשלומי חובה ורשות. חבריה היו מנכ"ל המשרד, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג הציבור. המלצות הוועדה שולבו בהמלצות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי: "הגדלת השתתפות המדינה במימון תשלומי ההורים לטובת יצירת מנגנון פרוגרסיבי אשר יסבסד את תשלומי ההורים לתלמידים ממשקי בית מעוטי יכולת" (עמ' 122-121). בעקבות המלצה זו התקבלה ב-8 בינואר 2012 החלטת ממשלה ובה הונחה שר החינוך ליצור מנגנון פרוגרסיבי לסבסוד תשלומי ההורים החל משנת הלימודים תשע"ג כדי לצמצם פערים בחברה. אלא שבחלוף שנה התברר כי המנגנון הפרוגרסיבי לא יושם.

במארס 2014 התפרסם חוזר מנכ"ל משרד החינוך שעניינו הסדרת תשלומי הורים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, וכן תשלומים בגין מקצועות לימוד ברמה מוגברת (5 יחידות לימוד). על פי החוזר, משרד החינוך יתקצב הוראה של שני מקצועות ליבה ברמה מוגברת. לבתי ספר תינתן האפשרות לגבות מתלמיד בגין תוספת שעות הוראה אך לא בגין ציוד עבור מוסד החינוך. נוסף על כך, תינתן האפשרות לגבות עד 750 שקל לכל מקצוע העשרה, ועד 1,500 שקל בסך הכל. בבתי ספר ייחודיים, חוזר המנכ"ל קובע אפשרות לגבות, נוסף על  5 ש"ש המותרות לגבייה לפי חוזר מנכ"ל קודם, את הסכומים הבאים:

כיתות א-ד (על 5 ש"ש): 885 שקל לתלמיד

כיתות ה-ו (על 10 ש"ש): 1,770 שקל לתלמיד

כיתות ז-ט (על 10 ש"ש): 2,170 שקל לתלמיד

כיתות י-יב (על 10 ש"ש): 2,300 שקל לתלמיד

ביולי 2014 בוטל חוזר המנכ"ל והוכנסו בו הבהרות בעניין האפשרות לגבות שכר לימוד, הארכת הוראת השעה להתשע"ז, עדכון סעיפי הגבייה לבתי ספר ייחודיים והוספת ועדת חריגים מחוזית. באוקטובר 2014 עתרו הורים וארגוני זכויות אדם לבג"ץ כנגד ההיתר בחוזר לגבות תשלום עבור למידת יותר משני מקצועות מוגברים לבחינות הבגרות, וכן כנגד ההכשר לגביית תשלומים גבוהים יותר ולמיון תלמידים בבתי הספר הייחודיים.

הדיון התקיים במאוחד עם דיון בעתירות מנוגדות של הורים בבתי ספר ייחודיים, שטענו כי הגבלת הגבייה של בתי ספר אלה ל-6,800 שקלים תיאלץ אותם להיסגר. במהלך הדיון טען משרד החינוך כי הוא מתיר כעת תשלומים גבוהים יותר מהמותר בחוזר המנכ״ל על מנת להוריד את התשלומים בהדרגה.  במסמכים שהגיש המשרד לבג״ץ, נחשפו רמות התשלום הגבוהות בבתי הספר המדוברים. כך למשל בדמוקרטי בקרית אונו גובים 11,900 שקל בשנה, בנטעים רמת גן 10,000 שקל, במיתר כפר גלים 13,200, בדמוקרטי שחף בשהם 12,850, בתיכון לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים 10,600, בבית ספר פלך הדתי לבנות 11,900 ובאורים אנתרופוסופי הכפר הירוק — 19,800.

ביולי 2015 פסק בג"ץ כי מדיניות משרד החינוך היא סבירה ואין להתערב בה: "דעתנו העקרונית היא כי המאמץ שמציג משרד החינוך להגברת השוויון הוא מאמץ ראוי. אכן, בעולם אידיאלי לא היה מאמץ זה נחוץ, ולא היינו דנים בעתירות הללו; בעולם אידיאלי היו הכל מקבלים תקציב בשוויון, ההורים לא היו נאלצים כמעט לשלם, ואיכות החינוך היתה שווה. דא עקא שאין זה העולם בו אנו חיים, ולאורך השנים התפתחו בתי ספר רבים המהווים מסגרות חינוכיות לעצמם, והגובים מן ההורים תשלומים שמעבר לתקצוב הממלכתי והעירוני; מטבע הדברים עסקינן בבעלי יכולת. את זאת מבקש משרד החינוך לשנות לעבר שוויון ולו גם בהדרגה, ותוך גמישות של ועדות ייחודיים וועדות חריגים. איננו יודעים אם המודל שפותח הוא הטוב ביותר, אך בנסיבות אלה איננו סבורים לכאורה כי הוא בלתי סביר, מכל מקום לא בלתי סביר קיצונית…משרד החינוך בתוך עמו הוא יושב; על כן לטעמנו יש לתת אפשרות לדגם שמפעיל המשרד לפעול, תוך בחינתו בתנועה ובאופן מתמיד, וראוי שגם יהא דיווח לוועדת החינוך בכנסת. ואולם, הדגל המתנוסס והכותרת עניינם מאמץ עקבי לשוויון. ועוד, לטעמנו על כל גורם חינוכי המבקש לייחד עצמו או לזכות להחרגה, להגיש בקשות לוועדות הרלבנטיות ובמועד, בדעתנו בשלב זה לעקוב אחר התהליך". השופטים קבעו כי על המדינה להעביר הודעת עדכון בתוך ארבעה חודשים.

בינואר 2015 עתר ביה"ס הריאלי לבג"ץ כנגד קביעתה של מגבלת גבייה עבור שכר הלימוד הנגבה בבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים. בסוף פברואר 2015 הגיעו הצדדים לפשרה לפיה יופחתו במקצת תשלומי ההורים בשנת הלימודים תשע"ו ל- 16,000 ₪, תוך הבטחה כי המדינה תמשיך לממן את בית הספר באותה רמת מימון, כפי שנעשה עד כה. על פשרה זו נמתחה ביקורת שלפיה משרד החינוך נהג במקרה זה כארגון צרכנים הפועל בשוק הפרטי ולא כרגולטור הרואה לנגד עיניו את האינטרס הציבורי. באפריל 2017 פורסם כי המשא ומתן בין בית הספר לבין משרד החינוך עדיין נמשך, ובמאי 2017 פורסם כי שר החינוך התחייב "להציל את הריאלי".

בספטמבר 2015 פורסם כי 150 בתי ספר חדשים הגישו למשרד החינוך בקשה להכיר בהם כייחודיים, הכרה שתאפשר להם לגבות תשלומי הורים גבוהים מהרגיל. על-פי ההערכות, מרבית בתי הספר יקבלו את האישור הנדרש לגבייה.

על-פי דוח של ה-OECD מנובמבר 2015, שיעור המימון הפרטי של מערכת החינוך בישראל הכפיל את עצמו תוך עשור ובשנת 2012 הוא עמד על 11.1% מכלל הוצאות החינוך (בשבדיה שיעור המימון הפרטי הוא 0%, ובארה"ב – 8%).

באוגוסט 2016 פורסם כי משרד החינוך בוחן, לקראת שנה"ל תשע"ח, ביטול של תשלומי ההורים על ידי בתי הספר בכל שכבות הלימוד והעברת הגבייה לידי הביטוח הלאומי, תוך הסדרת הגבייה ופיקוח על התשלומים ותוך התחשבות בפרמטרים שונים – הכנסה, מצב כלכלי, מספר ילדים. עוד ייבחן מחדש גם שיעור תשלומי ההורים הנהוג כיום וכן אמצעים להפחתת התשלומים. בספטמבר 2016 הצהיר יו"ר ועדת החינוך, יעקב מרגי, כי יפעל לביטול מוחלט של תשלומי ההורים בבתי הספר שעומדים כיום, לפי הערכות במשרד החינוך, על כ-5 מיליארד ש"ח בשנה.

בנובמבר 2016 פורסם כי בידיעת משרד החינוך נפוץ בבתי ספר רבים בישראל מצב שבו, בניגוד לחוק, ההורים נדרשים לשלם עם תחילת השנה סכומי כסף גדולים יותר מהנדרש בפועל (בהיקף של 15-5%) – וכך מכסים למעשה חובות של הורים שלא משלמים, מסיבות כלכליות או אידיאולוגיות. זאת, משום שמשרד החינוך לא קבע מדיניות ברורה לטיפול בסוגיית סרבני התשלום.

בדצמבר 2016 קבע ביהמ"ש המחוזי, בעקבות עתירה של קבוצת הורים מבת ים, כי מעתה יחויבו בתי הספר להשיב כל יתרה של תשלומי הורים שנותרה בקופת בית הספר, או לנכות אותה מתשלומי השנה שלאחר מכן – ויאפשר נקיטת סנקציות גם נגד מנהלי בתי ספר רשמיים.

בינואר 2017 פורסם כי ועדה שהקים מרכז השלטון המקומי בראשות שר החינוך לשעבר שי פירון תמליץ לבטל את תשלומי ההורים במתכונתם הנוכחים ולעבור לשיטת גביית התשלומים באמצעות הביטוח הלאומי. כך הגבייה תבוצע באופן דיפרנציאלי, לא יהיה צורך באכיפת הגבייה ויובטח קיום הפעילויות לכלל התלמידים.

בינואר 2017 נחתם הסכם המכניס את מרבית בתי הספר הדמוקרטיים והאנתרופוסופיים בישראל אל מערכת החינוך הרשמית. משמעות ההסכם היא שתשלומי ההורים בבתי ספר אלה יוסדרו ויותאמו לחוזרי המנכ״ל בנושא, בתי הספר יחויבו ללימודי ליבה, ישתתפו במבחני מיצ״ב חיצוניים, יעמדו בסטנדרטיזציה של המשרד מבחינת הישגים, ולא יתקיימו עוד הליכי מיון למוסדות. במקביל להסכמת בתי הספר להכנסת פיקוח עליהם, אישר משרד החינוך לזרמים לשמור על עקרונות המייחדים אותם כמו, למשל, חונכות צמודה של מורים לתלמידים ולימוד בקבוצות רב גילאיות. תחת ההסכם נכללים 48 בתי ספר – 21 דמוקרטים ו-27 אנתרופוסופים. במקביל לחתימה על ההסכם, הוציא משרד החינוך צווי סגירה או שלא אישר מתן רשיון לשני בתי ספר דמוקרטיים שלא נכנסו למתווה, בעמק האלה וביד נתן.

ביוני 2017 התפרסם כי האומדן העדכני של תשלומי הורים עומד על עד כ-4.3 מיליארד ש"ח. בספטמבר 2017 התפרסם כי מדובר בכ-4.6 מיליארד ש"ח, עלייה של 100% מאז 2009.

באוגוסט 2017 אישרה ועדת החינוך של הכנסת את תשלומי ההורים לשנה"ל תשע"ח, בסכום של עד 5238 ש"ח לתלמידי תיכון, וזאת, למרות הבטחות חוזרות ונשנות של יו"ר הוועדה מרגי לצמצמם ואף לבטלם. בתגובה, הכריז ועד ההורים הארצי על "מרד תשלומי הורים" וקרא לכל ההורים במדינה שלא לשלם את התשלומים, פרט לתשלום עבור ביטוח התלמידים והתשלומים לתוכנית להשאלת ספרי לימוד. ה"מרד" הוביל לביטול פעילויות לימודיות שונות. בסוף ספטמבר קרא יו"ר ועדת החינוך להורים שלא לשלם את את תשלומי ההורים המממנים את שיעורי ההעשרה בבתי הספר ואת סעיף "רכישת שירותים מרצון", המסתכמים באלפי שקלים בשנה.

באוקטובר 2017 פורסם כי למשרד החינוך אין מידע על היקף הגבייה של תשלומי ההורים בכ-1,300 בתי ספר (28% מבתי הספר), וייתכן שהם גובים מההורים תשלומים עודפים וגבוהים במיוחד – בניגוד לחוק ולנהלי המשרד. בתגובה הודיע משרד החינוך כי הוא פועל להרחבת שיעורי הדיווח של בתי הספר, במטרה להגיע לדיווח מלא.

יתרונות

תשלומי הורים מאפשרים להורים מבוססים להעניק לילדיהם חינוך טוב יותר בעלות נמוכה מזו הנדרשת בשוק החופשי, למשל בשיעורים פרטיים.

חסרונות

הגידול בהוצאה הפרטית על חינוך ובכלל זה בתשלומי ההורים מונע ממקצת התלמידים את הגישה לחלק משירותי החינוך הציבורי, והדבר מתבטא בציוני הבגרות. לעניין זה השפעה ישירה על אי-השוויון בחינוך (דוח מבקר המדינה, עמ' 586).

תשלומי ההורים משמשים לא פעם אתבתי הספר כמנגנון לסינון תלמידים חלשים.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

תגובה אחת

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
CLOSE
CLOSE