הפרטות והלאמות: סיכום ביניים (אוקטובר 2014)

אמיר פז-פוקס ושרית בן שמחון פלג

שנת 2014 מסתמנת כשנה מורכבת, ככל שהדברים אמורים בבחינת ההפרטות וההלאמות בישראל. מצד אחד, לא נראתה, במהלך השנה, מגמה של העמקה משמעותית של מהלכי ההפרטה לתחומים חדשים. במקרים מסוימים, ובהם המקרה של הברזיות בעיר תלאביב, אף היתה נסיגה לאחור, ונטילה חזרה של התפעול של המיזם בידי הרשות, אולי אף בשל מחאה ציבורית שנשמעה בנושא. במקביל, דוח ועדת גרמן לרפואה הציבורית המליץ שלא להרחיב את האפשרות להעניק שירותי רפואה פרטיים בבתי חולים ציבוריים נוספים, מעבר לבתי החולים בירושלים. תופעות אלו מהוות, ככל הנראה, הד מסוים למודעות הגוברת בציבור הישראלי בעקבות המחאה החברתית ולערנות הגוברת שמגלים הציבור והתקשורת לסוגיית ההפרטות. מודעות זו, בציבור הרחב, בקרב אנשי תקשורת, נבחרי ציבור ומקבלי החלטות, גורמת לעיתים לחשיבה מחודשת על מהלכי הפרטה, ולעיתים אף להסגה של מהלכי הפרטה שהתקדמו.

מן הצד השני, הצהרתו הדרמטית של ראש הרשות לחברות ממשלתיות, בחודש יולי 2014, להפריט 15 חברות ממשלתיות בדרך של הנפקת מניות, קיבלהרוח גביתעם שוך הקיץ. מבצעצוק איתןותוכנית אפס מעמ על רכישת דירה הובילו לחשש לגירעון משמעותי בקופת המדינה. מכירתן החלקית של החברות הממשלתיות והנפקת המניות האמורה, צפויות להכניס לקופת המדינה כ15 מיליארד ש”ח, ובכך עשוי מהלך זה להוות את מהלך ההפרטה המשמעותי ביותר בעשרים השנים האחרונות. כמו כן, וכפי שהראינו בדוחות הקודמים, משרדי הממשלה המשיכו לפרסם, בתכיפות גוברת והולכת, מודעות ומכרזים להעסקת יועצים חיצוניים להתוויית מדיניות המשרד בתחומים שונים ומגוונים. התגברות תופעת מיקור החוץ של תהליכי התכנון, הפיקוח והבקרה, ממשיכים לכרסם במעמדו המקצועי של המגזר הציבורי, מחד, ולחיזוק מעמדן של חברות הייעוץ הפרטיות הפועלות לצד משרדי הממשלה, מאידך.

כפי שצוין בדוחות הקודמים, כותבי דוח זה אינם סבורים כי יש לפסול בהכרח כל הפרטה על הסף. עם זאת, המעקב שעשינו השנה על תהליכי ההפרטה המתרחשים בישראל  מצביע על כך שההפרטה, ובעיקר מיקור החוץ, ממשיכים לדהור אל נקודת האל-חזור, ללא חשיבה  מסודרת טרם הפרטה, ללא עבודת מטה וללא שקיפות ציבורית ראויה. משרדי הממשלה הולכים ומאבדים את יכולותיהם המקצועיות ואת הידע הרלוונטי ומעבירים תפקידי מפתח לגופים פרטיים, בלי לפתח מנגנוני פיקוח, בדיקה והכוונה. אסדרה (רגולציה) משוכללת אינה ערובה להפרטה ראויה, אך בלעדיה ההפרטה נידונה לכישלון, בייחוד בתחומים חברתיים, שבהם אחריות המדינה היא משמעותית ביותר.

תהליך זה ראוי שידליק נורת אזהרה אצל החרדים לדמותה של החברה והכלכלה בישראל. מצד אחד, המגזר הציבורי הולך ונחלש; מצד שני,  הולך ומתרחב מגזר פרטי המעניק שירותי ייעוץ אסטרטגי, ליווי בניהול תהליכים ולעיתים גם ניהול התחום הממשלתי עצמו (לדוגמה, חברות עדליא ואביב המפעילות את מינהלת התחבורה הציבורית והמכרז להקמת מנהלת התכנון התחבורתי). יש ברכה בנכונות של משרדי הממשלה להיעזר במומחים וגופים חיצוניים, כל עוד קיימת הקפדה על שמירת האינטרס הציבורי ועל יכולתו של המגזר הציבורי להיות מתווה המדיניות המקצועית. הערכים העוסקים בהפרטת התכנון והייעוץ האסטרטגי  מצביעים על הליכה  של צעד אחד רחוק מדי בתהליכי ההפרטה האלה. צעד זה יהיה קשה לתיקון בעתיד, משום שהוא פוגע באופן מהותי במשאבי המומחיות של הממשלה.

במסגרת פרויקט ההפרטה המתבצע במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר, הוקדשה שנת 2014 להקמת מאגר מידע אינטרנטי מקיף, אשר מתבסס על ארבע שנות עבודה על דוחות ההפרטה. עם המעבר לפלטפורמה החדשה, כותבי הדוח מקווים שציבורים רבים ומגוונים יוכלו להיחשף למעקב אחר תופעת ההפרטה, כמו גם להעיר וליידע את החוקרים לגבי כיוונים חדשים ומהלכי הפרטה חבויים. המעבר למאגר אינטרנטי המתעדכן באופן רציף, נועד גם להגביר את השקיפות בתחום ולהוות מקור מידע מהימן למקבלי החלטות, תקשורת, חוקרים והציבור הרחב.

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top